שאלה:
בס"ד
הרב מתנגד בתוקף לכל ענין המדיה וכל הכלים והמכשירים האלו למיניהם. האם מצד נגלות
התורה ג"כ מחויב האדם להפריש עד קצה האחרון, ולמסור נפש על כך?
לדוגמא, מי שאינו אדם פנימי בכלל, או מי ששורשו בחיצוניות ולא בפנימיות, או ששורש נשמתו
מצד נגלות התורה ולא מצד פנימיות התורה, או מי שהוא נמצא במדרגה של עשיי' דעשיי',
האם אדם כזה ג"כ מחויב עד קצה האחרון ולמסור נפשו עליו?
האם הפשט דמה שהרבה רבנים ופוסקים התירו שימוש עם סינון לצורך פרנסה וכו' זה מפני
שפסקו על פי נגלות התורה?
תודה רבה להרב ויישר כחך מאד להרבתודה רבה להרב ויישר כחך מאד להרב
תשובה:
גם ע"פ נגלות התורה, היתר של מקום שאין דרכא אחרינא נאמר רק אם זהו דרך מקרית לילך שם, וכאן זהו מהלך של חיים.
וכן רק אם יש חשש פרטי של ראיה ונצרך לשמור עצמו כראוי. אולם אם כל מהות הדרך להפקיע הקדושה, אין היתר.
קטגוריות
