שאלה:
ברצוני לדעת כיצד אפשר לשמוח בחלקינו ברוחניות בו בזמן שאנו שואפים לגדולות ונצורות??....דזה נראה כתרתי דסתרי...כהא דאמרו יש לו מנה רוצה מאתיים ואין אדם מת וחצי תאוותו בידו...ולכאורה חצי יש לו?...אלא פירשו שמכיון שברצונו מאתיים גם המנה כאיננו ולכאורה כך גם ברוחניות....תודה מראש.
תשובה:
שמחה בחלקו אינו ידיעה שכלית גרידא, חשבון, והערכה. אלא חיבור למה שהשיג.
כאשר מחובר למה שהשיג מחובר ל"הויה", לפי ערכו.
ושם כל החשבונות בטלים. ודומה לתינוק ששמח במשחקו הקט.
כל זמן שהאדם אינו "מחובר" למה שהשיג אלא רק מחשב זאת בשכלו, הרבה יותר קשה לשמוח. כי נצרך אמונה חזקה שזה רצונו ית"ש וזהו חלקו לפחות לעת עתה. ופעמים אף בחשבון שכלי יש מקום לשמוח.
קטגוריות
