שאלה:
שלום כבוד הרב,
ב"ה למדתי הרבה מהשיעורים של הרב והרב עזר לי הרבה יותר להאיר מהאור הפנימי שקיים בי לי ולאחרים,
אך פתאום שמתי לב לחסימה לא ברורה.
אני מרגיש שאם אני מתבונן/מתבודד/מתעמק וכו' בהכרת ה' והנשמה שלי בכל הגילוים (אהבה, יראה, הויה וכו') אני מרגיש את האור.
אך בכל מה שנוגע למצוות החומריות אני מרגיש את הכוונה שלי ולא את המצווה.
לדוג' שאני מניח תפילין אני יכול להתחבר בהכרה פנימית אבל יודע שאם היו מוציאים את הקלף מהבית הייתי מרגיש אותו דבר ולא הייתי שם לב שאני בעצם לא מקיים את המצווה באמת, כלומר אני לא מרגיש את האור במצווה.
אני יכול לנענע 4 מינים ולהתחבר אבל יודע שאם יחליפו לי את האתרוג לאתרוג פסול אני לא ארגיש שום שינוי,
אני מתפלל ומרגיש חיבור אבל יודע שאם אחליף את המילים (לדוג' במקום "ברוך אתה ה" אגיד "ברוך ה אתה") אני לא ארגיש שפגמתי אלא אור הכוונה הוא אותו כוונה ורק הסדר שונה ולכן אני עדיין ארגיש אותו.
מה לדעת הרב אני מפספס? או מה לא בנוי נכון? אשמח שהרב יוכל להכווין אותי מפה.
תודה רבה על העזרה
תשובה:
יש כאן בנין של אור, ללא בנין של כלי.
ראוי ללמוד הלכה למעשה, ולדקדק לקיים כפי הדין מתוך הכרה בהירה שזהו רצון ה' בכל פרט ופרט, ולו הקטן ביותר. ועי"ז להתקשר למעשה בכלל, ולכל דקדוק בפרט, קשר נפשי עמוק.
קטגוריות
