שאלה:
אני אברך בן 30 לומד בכולל בירושלים.
מזה 10 שנים שאני לומד בכולל הנ"ל וברוך ה' זכיתי ללמוד תורה ולקנות קניינים וידיעות בתורה אך דא עקא שבמשך השנים האחרונות אני מרגיש חוסר סיפוק בלימוד התורה וכאלו כל מה שאני לומד לא משפיע עלי כלל ביראת שמים ובמידות טובות והגרוע מכל שאני כל הזמן מיוסר אולי בכלל עדיף שאני ילמד איזשהוא מקצוע וילמד רק חצי יום, וככל שהזמן חולף אני אומר לעצמי כבר היום היית יכול לסיים תואר פלוני אם היית מתחיל לפני 3 שנים אבל כעת מה יהיה ???...עד מתי תמשיך כך לשבת בכולל ???...ומה יהיה עוד מעט שהילדים יגדלו??....מהיכן תפרנס כל ההוצאות וכו וכו'...אבל הפרנסה זה הדבר שפחות מטריד אותי..הדבר שמטריד אותי יותר זה שאני פוחד לפספס את עצמי את אישיותי ואת כישרונותייי ולקוברם חיים כי אני מרגיש שאני חי גשמית אבל נפשית אני כמו מת...וגם כאשר אני חושב עם עצמי לכיון של מקצוע אני לא מוצא עניין בשום ענף (על אף שזה נשמע קצת תמוה)..אני מאוד מחובר לשירה ושר כמעט כל היום(בדרך כלל יותר שירי נשמה שקטים ופעמים אף שירים שמעציבים אותי ואעפ"כ אני מחובר לניגונים ולצלילים ובקלות אני יכול לבכות בשמיעת שיר מרגש כל שהוא...וכשאני שומע שיר כזה אני מרגיש כאילו משהוא בתוכי חייב לפרוץ החוצה...) אבל אעפ"כ אינני רואה בזה יעד ותכלית ומימוש עצמי....אבקש מהרב שליט"א בבקשה עצה לכל הנ"ל ...,(והאמת שמאוד קשה לי לכתוב במילים את כל אשר על ליבי ואת הרגשותי ואת כל מה שעבר ועובר עליי ואילו רק הייתי זוכה לדבר עם הרב בפרטיות פנים מו ל פנים כמדומה שהרבה רווח והצלה היה לעבדך...והרבה רוחניות הייתה מתווספת בי ובביתי ובכל אשר סביבי כי כבר גיליתי לרב שליט"א שהקב"ה נטע בי יכולות נשגבות אך כעת הם עדיין חבויות,מחכות למורה הדרך שיוציאם מההסתרות, אך כנראה שעדיין אין לי הזכות לראות,את מורנו שליט"א ועצה ממנו לדלות ,כי כבר ניתקלתי בסירוב מוחץ ומאז ליבי עלי לוחץ אולי יחוס הרב ויראה בעוניי כי אין עני אלא בדעת כי אין עני אלא אני...)
תשובה:
נצרך בירור מעמיק, מה הם כוחותיך בכלל, ובלימוד התורה בפרט.
אח"כ יש לברר מה השגת עד היום, וע"פ הנ"ל להגדיר יעד מדויק להשגה ולעמול להשיגו.
קטגוריות
