שאלה:
הראש ישיבה של האח הקטן שלי, שהוא בגיל 47, נחלה במחלת הקורונה בשבוע אחר פורים, והוא היה מהראשונים שנחלה עם קורונה, והיה לו קשיים עם נשימה, והוא עדיין נמצא בבית החולים, וב"ה שהוא עדיין בין החיים. ולאחרונה הרופאים עשו בדיקה בו ונמצא שעדיין הוא "פוסיטיב" (כלומר שיש לו את המחלה בדמו) עם ה"קורונה". ובהרבה ימים מתחלת המחלה עד היום, היה לו דלקת גבוה, עולה ויורד, יום אחר יום. ועדיין הוא תלוי במנשם כדי לנשום, והוא לא נמצא במודע מחמת רוב הסממנים שהרופאים נותנים לו. מצבו נשתפר קצת בחול המועד פסח ובימים האחרונים של פסח, אבל אחר אסרו חג היה לו "דפיק לב" (נפסק תנועת הלב שלו) ואח"כ ב"ה הלב שלו המשיך לפעול, והיה לו דלקת גבוה עוד לימים, עד שמזגו יורד למצב נורמלי ב"ה. היה לו ימים שפתח את עיניו וצלצל לא' שישלח לו גמ' והוא ג"כ שאל מהו הספירה של היום. (אף אחד לא היה יכול להיות עמו כבר שלש חדשים, מחמת החוקים של הבתי חולים שאינם נותנים רשות למבקרים להיות ביחד עם החולים).
בינתיים, הבחורים והאברכים של ישיבתו עשה כמה וכמה דברים חשובים לזכותו, כגון לימוד רצופות במשך כל 24 שעות היום, לגמור כל ספר תהילים בעדו, סדר נוסף בספר שמירת הלשון, אמירת תהלים כסדר בעבורו, וכל מיני קבלות, הן קבלות הרבים והן קבלות של יחידים, לזכותו. אבל עדיין מצבו קשה, עדיין יש לו את המחלה בקרבו, ובעיקר מצב הלב שלו אינו ידוע אם הוא בבריאות או לא. יש לציין הראש הישיבה הזה הוא אדם חשוב מאד, ת"ח, ירא שמים, צדיק, בעל מדות טובות, וקנאי על האמת, עם כל המעלות של ת"ח אמיתי, והוא מחבר ספרים חשובים, והוא אהוב מאד לתלמידיו. והוא דורש הרבה אמת מתלמידיו. מה הרב מציע לעשות בזכותו? ונא להרב להתפלל להרב .....
תשובה:
סגולה הנפלאה של הנפש החיים שער ג'.
לשנן ולהשיב אל הלב.
קטגוריות
