לבאר לי את דברי הרמ”ק [#7791]

א' תמוז התש"פ

שאלה:

בעז"ה יום א' לסדר קורח כ"ב סיון ה'תש"פ

שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א!

הנה חכמינו הקדושים אומרים (ברכות ח.) 'אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו "עטרות ודיבן" (במדבר לב ג), שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו'.

והנה מצינו בראשונים שלא גרסו "מאריכין לו ימיו ושנותיו', אלא גרסו 'משלימין לו ימיו ושנותיו', כך כתוב בסדר רב עמרם גאון (שחרית של שבת ד"ה ויתבין צבורא), בסידור רש"י (סימן תצג), במחזור ויטרי (סימן קיז), ברוקח (הלכות שבת סימן נג), באור זרוע (הלכות קריאת שמע סימן יב) ובאגור (הלכות שבת סימן שצז).

והרמ"ק (הובא בשל"ה שבת תורה אור ד"ה וזה לשון מורנו) ביאר גירסא זו וז"ל 'בגמרא 'כל המשלים פרשיותיו עם הציבור משלימין לו ימיו ושנותיו'. והנה רמזו הסוד בענין זה, שהמשלים פרשיותיו, היינו תיקון שמתקן המלכות שהיא פרשה ודאי. ועם היות שהתורה שבכתב בתפארת, הנותן ריוח בין פרשה לפרשה בחינת המלכות, ולכך נקראת פרשה. ופרשיותיו עם הציבור, היינו סוד הציבור, קיבוץ הספירות הצבורות עשר, וצריך להשלים המלכות, פרשה, עם הציבור, שתהיה נקשרת עם התפארת, והרי זהו סוד הייחוד הנעשה והתיקון המתתקן על ידי הקריאה שהאדם קורא כשהציבור קוראים, נמצא מייחד הפרשה אשר לו המלכות עם הספירות כולם שהם ציבור. ולכך משלימין לו ימיו, שהם ששה קצוות ימים ודאי יהיו שלמים, שעיקר שלמותם מצד המלכות המשלימם, וכמו שהוא משלים הימים העליונים בקשר המלכות עמהם, כך ימיו ממש משתלמין ממעשיו. ושנותיו, היינו בחינת שנה שהיא הבינה, ויש בחינות רבות, וכולם שנים, ולכך משלים יומין עילאין לשנה כך משלימין לו ימיו ושנותיו', עכ"ל.

ולכן רציתי לבקש מכבוד הרב שליט"א, אם תוכלו בבקשה לבאר לי את דברי הרמ"ק, כדי שאזכה להבינם, ובעיקר, כדי שהתלמוד יביא אותנו לידי מעשה, היינו שאזכה להתחזק ולחזק אחרים בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום.

מצפה מאוד לתשובתכם

תשובה:

מאריכין בסוד אריך.

משלימין – בסוד השלמת הקומה, וסופה מלכות. סוף כללי קיבוץ כולם עם הציבור. וסוף פרטי נותן ריוח בין פרשה לפרשה.

נא לבאר מה לא מובן לעת עתה.