שאלה:
שלום לרב, ישנם מקומות בתורה שרשומים דברים שקצת מרתיעים. הרי מציאות ה' הינה אהבה והשפעה וכתוב להטיב לנבראיו אז מדוע רשום שיש כאלו שיורדים לגיהנום ואינם עולים או כאלו שלא יזכו להיות בעולם הבא. האם מדובר רק בפשט של העניין וע"פ הסוד זה לא בדיוק ככה? אודה לתשובתך..
תשובה:
בורא עולם ברא את עולמו בכוונה להיטיב לבריותיו. אולם יש אהבה גלויה ויש אהבה מוסתרת, המסתתרת במידת הדין. כי אי אפשר לנברא לקבל טוב אין סופי אלא טוב גבולי. וכח הדין מסתיר ומגביל את האהבה והחסד.
וכך חקקה חכמתו ית"ש שעל מנת להשיג את אהבה זו וקרבה אליו ית"ש נצרך לעמול על מנת שהדבר יקנה לאדם קנין שלם, כי דבר הבא לאדם כמתנה אינו קניינו הגמור בפנימיותו, אולם אם עמל בו נעשה חלק ממנו. וכן כי לולי העמל ירגיש "נהמא דכיסופא", בושה לקבל מזולתו, אולם אם עמל ומקבל שכר, אינו בוש, כמו שהרחיב הרמח"ל לבאר יסודות אלו בספרו דרך ה' ודעת תבונות.
ולכך, בודאי שיש דין ויש דיין, ויש יסורים בעוה"ז ובעולם שאחריו, חיבוט הקבר, כף הקלע, גיהנם, וכדו'. שתכליתם לעורר באדם מתחלה את היראה שלא יחטא, ולאחר שחטא ח"ו לתקנו ולזככו שיהא נקי ושלם.
ובעומק בתוך היסורים גנוז אור האמונה. כי כאשר רואים את הטבת הבורא "מבינים" ומרגישים את הטבתו, אולם כאשר יש יסורים צריך "להאמין" ולהרגיש את האהבה הגנוזה בתוכה, שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד.
אטלם מש"כ שיורדים לגיהנם ואינם עולים זהו עד שלב מסוים, אולם לעתיד לבוא יתוקנו אף הם. וכן אלו שאמרו שאין להם חלק לעוה"ב, אולם יש להם חלק במקום יותר מעוה"ב, כמ"ש באריז"ל.
*********************
תשובה:
הטבת הבורא חלקה מושגת וחלקה אמונה שהכל לטובה.
והטוב המושג, טוב נגלה, מובן לנו.
אולם הטוב הנעלם, אנו מאמינים שהוא לטובה.
ובעומק יש מדרגה של טוב ורע, ויש מדרגה יותר גבוהה, אמת ושקר, כמ"ש הרמב"ם בתחילת מורה נבוכים.
ומצד כך חותמו של הקב"ה אמת, והכל אמת.
קטגוריות
