שאלה:
א) מהו המהות של שנאת הגויים כלפי היהודים? שנאה הנובע מקנאה להם? קנאה על שיש לנו התורה או קנאה על שיש לנו חיים טובים או שיש לנו חיי נצח? קנאה על שיש לנו שמחה אמיתית בחיים? או שהם סוברים אנו "רע" והם הטובים, וכמו שמצינו מעשים בכל הדורות שהגויים טוענים שהיהודים הם ה"רעים" שבבריאה (ואפשר שזה היה תוצאה מהנוצרים שכפרו בהחכמים אבל זה לא ברור לי)?
ב) האם יש חילוק באופן כללי בין שנאת עשו לישראל לשנאת ישמעאל כלפי ישראל (דלכאורה עשו שונא כלל ישראל על שיעקב נטל את הברכות, וישמעאל שונא את ישראל בעבור שה' צווה לאברהם לשמוע לקול שרה לשלוך ישמעאל חוצה ולקיים רק יצחק, כי ביצחק יקרא לך זרע, וגם נם שונאים ישראל בעבור ארץ ישראל שהם סוברים שארץ ישראל הם שלהם? ואם כן, אז האם ניתן לומר שעשו וישמעאל יש להם שנאת פרטיות אלו הנ"ל, ונתוסף לזה גם שנאת כל האומות העולם לישראל במתן תורה, דירדה שנאה לכל אומות העולם בשעת מתן תורה על שכלל ישראל נעשים לעם הנבחר לקבל התורה, ושנאה זו שייך לכל האומות מלבד עשו וישמעאל?
ג) הנה שורש כל אומות העולם הוא עמלק, ועמלק שונאים את ישראל משום שמושרש בבריאה שהעמלק רוצה להיות הראשית של הבריאה, נגד כ"י שהם הראשית האמיתית, וביותר נגד הרבש"ע. אמנם ג"כ מבואר ששנאת עמלק היה מושרש בתמנע שהטיל שנאה בעמלק בנה מחמת שרצתה להצטרף להאבות ולא רצה לנשואתה, ובא לידי שנאה כלפי האבות, ושנאה זו הושרשה בבנה עמלק. (ובדרך אגב, אפשר לומר שאליפז בנה לא קיבלה שנאה זאת מתמנע דא"כ הוא לא היה לו לרחם על יעקב כשרדף אחרהו להורגו. ויש לעיין איך אליפז שהוא האב של עמלק, השורש האבהות של עמלק, לא היה שונא את יעקב כ"כ, שלא רצה להורגו ואדרבה ריחם על יעקב.) האם כל השנאה לישראל שעמלק קיבלה מתמנע היה רק גילוי בעולם החיצון של השנאת עמלק שהיה כבר מושרש בבריאה הרבה קודם לזה? או ששנאת עמלק לישראל התחיל רק מתמנע, ורק מאז עמלק רצה להיות הראשית וללחום על ה' ועל עמו?
ד) "בידוע היא שעשו שונא את יעקב" – האם יש יוצאים מן הכלל, ויש גויים שאינם שונאים יהודים? וביותר האם שייך לגוי לאהוב יהודי?
ה) ואם כן שייך, האם אהבת גוי ליהודי (הטוב שביהודי) מקשר את הגוי באופן מה לישראל ונותנת לו איזה זכותים?
ו) האם "הפך לבם לשנוא אותם" במצרים היה ראי' שהגויים בעצם אהבו את היהודים רק שה' הפך לבם לשנוא אותם כדי להבדיל ישראל מהגויים? והאם זהו בדיוק מה שנעשה בגרמניא?
ז) האם שנאת גוי ליהודי למעלה מטעם ודעת ואין בכך הסבר, או שיש בכך הסבר שכלי?
ח) באופן כללי, איך שייך ליהודי לחיות בשלום עם הגויים כשנמצאים עמהם בגלות? להקדים להם שלום ולחייך להם ות ולא, וכמו שנהג ר' יוחנן להקדים שלום אפי' לגוי שבשוק? או שההנהגה זו שייך רק לצדיקים?
ט) כאן באמריקא, השנאת הגויים הוא יותר בולט בשנים האחרונות, ובפרט משום שהמדיה והאינטרנט נותן מקום רחב לשנאת הגויים עלינו, והם תמיד אומרים דברים חריפים על עיר התורה ליקווד, שיש כאן "בעיא" גדולה מאד על שיש צמיחה כ"כ של משפחות גדולות כ"כ של יהודים, ושאנו תמיד בונים בתים בכל מקומות בליקווד ובסביבות של ליקווד, ויש להם כל מיני טענות אנטשימיטית עלינו שרובן ככולן הם טענות של שנאה למעלה טעם ודעת, וגם אומרים להדיא שהעולם הוא יותר טוב בלעדנו ושהם "מבינים" למה גרמניא עושים השואה שלנו....יש חברה שלימה של אלפי אנשים שפשוט רוצים לאבדנו מן העולם, כפשוטו. העיתונים החרדיים כאן תמיד מביאים הדברים שהם אומרים... האם עלינו להתייחס לכל זה שהוא רק גזירת ה' עלינו כדי לעשות הבדלה בינינו לבין הגויים? או שבאמת אנו עושים דברים שמעורר שנאתם, ועלינו להתבונן מה אנו צריכים להשתפר כדי להסר שנאתפ מעלינו? האם יש עבודה מיוחדת עלינו להתנהג ביותר כבוד וביטול ודרץ ארץ כלפיהם כשאנו קונים דברים בחנויות ולהיות זהירים בתכלית הדקדוק מכל נדנוד של חילול ה'? (אציין שבכל מקום שאני הולך לחנות שנמצאים שם גוים יש לי מחשבות חוזרות שמפחדות אותי: האם אני מתנהג כראוי? האם אני חייך כראוי? האם יש לי אני חייך יותר מדי ואני מעורר קנאתם כלפי? האם צריך אני להניח הילדים בהבית ולא ליקח אתכם להחנות....? מחשבות בלי סוף שמא אני עושה חילול ה' או שמא אני מעורר שנאתם או קנאתם.... ויש דרשנים שאומרים שאנו מעורר קנאת הגויים ע"י בתים יפים וגדולות, לבוש יפה, וחתונות ושמחות יפות הראויים לעשירים, ושנשים לובשים כל תכשיטיהם ברחוב, וכו', ושדברים אלו מבוארים בכלי יקר עה"ת. אבל אם זה גזירת ה' עלינו לכאורה אין מה לעשות....מה דעת הרב בזה??
יישר כחך להרב
תשובה:
א. אמרו חז"ל במסכת שבת, סיני, שמשם ירדה שנאה לאוה"ע ששונאים ישראל. ושורש השנאה, כי שורשם של ישראל קב"ה ואורייתא וישראל "חד", ושנאה – שנים.
ומשם נתשלשל בכל מדרגה שנאה לפי ערכה.
ב. ישמעאל – מים, אהבה, שנאת הדומה, בחינת אומן ששונא בן אומנותו.
עשו – אש, שנאה, שנאת השונה. דבריך בסיבות השנאה הינם תולדות.
ג. שנאה בשורש. ומהותה ראשית לעומת ראשית, ראשית של אחד לעומת ראשית של התפרטות.
ד. מי שעתיד להתגייר.
יש גוים שגם אוהבים וגם שונאים, דבר והיפוכו.
ה. כן. כן יונק משפע ישראל, וכגון שנעשה עבד כנעני.
ו. היה עליהם לאהבם כי היטבו עמהם בעבודתם כעבדים.
ז. השורש למעלה מטעם ודעת, ותולדתו יש הסבר.
ח. כל שיש צד שיושפע מהם אינו ראוי לעשות כן.
ט. יש לחוש גם וגם. יש להתנהג בכבוד וכמה שפחות קשר.
ו"למה תתראו" כמ"ש יעקב לבניו. אולם בדומה להנ"ל שהיה רעב, ודו"ק.
קטגוריות