שילוב הלימוד עם עבודה פנימית [#4897]

א' תמוז התש"פ

שאלה:

לרב שלום, ראשית הייתי רוצה להתייעץ לגבי אופן הלימוד בתיקון הנפש והמידות. למדתי את השיעורים של הרב על כח המדמה והמחשבה אשר היו פריצת דרך משמעותית עבורי. כרגע אני לומד את השיעורים על ארבעת היסודות(מים-מעשי) ודע את תורתך(מעשי) שגם כן פתחו בי צוהר להתקדמות פורה ביותר. אני מעוניין להיכנס לדרך לימוד יותר שיטתית ומעמיקה לכן עלו בי מספר לבטים:
1. האם ללמוד מתוך שיעורי השמע שבאתר או ללמוד מתוך ספרי הרב או לשלב בינהם? עד עכשיו הייתי שומע שיעור פעם אחת ברציפות ופעם נוספת תוך כדי סיכום בכתב של הדברים. אבל מאחר שהדבר התחיל לעורר בי קושי מסוים חשבתי לעבור ללימוד מתוך הספרים.
2. האם מומלץ ללמוד לפי נושאים או לפי ספרים? הכוונה היא האם ללמוד עכשיו נושא של התבודדות ואז לעבור למשל לדע את נפשך וכו' או ללמוד את הספר המספיק לעובדי השם ואז לעבור ללימוד ספר אחר? כמו כן עלתה בי השאלה האם ללמוד אך ורק(לפחות בשלב הראשון) משיעורי/ספרי הרב או לנסות להתמודד תחילה עם הספרים המקוריים של רבותינו בעצמי?
3. איך לחלק את הזמן בין לימוד גמרא ללימוד עבודת הנפש? כרגע היום שלי מורכב בערך 4 שעות גמרא, 2 שעות פרשת שבוע (לימוד מעמיק), 2 שעות של הלכה ושיעורים של הרב. אני מרגיש שבאחרונה משהו בלימוד הגמרא נפתח אצלי מאד ואני משתוקק להשקיע יותר ויותר זמן בזה אך הלימוד הזה דורש ממני הרבה יותר ולא תמיד יש לי את הכוחות הנדרשים גם לימוד הפרשה הפך אצלי בשנה האחרונה לאור גדול ואני כל הזמן רוצה לפתוח עוד ועוד מפרשים(בשבתות אני לומד אור החיים). אבל כמובן שזה יבוא על חשבון דברים אחרים לכן אני נמצא בלבטים הללו.
4. אני מרגיש שיש בי נקודות שורש שאני נמשך אליהם אבל דורשות ממני עבודה ולימוד יותר מעמיקים. בכל מקרה אני מוצא את עצמי בלי זמן להקדיש להן. כמו למשל עבודת התפילה, יראת-אהבת השם, צדקה, שלום בית, טעמי המצוות, התבודדות. השאלה שלי, אם אפשר לענות עליה בכלל, באיזו מידה להקשיב לנטיות הללו וכן להעמיק בהם באופן כזה שאני כן יתעדף אותן על פני דברים אחרים?
אודה לרב אם יוכל קצת להכווין אותי על דרך הישר, אני לא יודע אם זה נשמע מתוך הכתוב אבל הדברים בוערים בי מאד וחוסר הבהירות שקיימת בי כרגע מעכבת ומצערת אותי מאד.
בברכה תודה שלמה,

תשובה:

א. עדיף לשלב, חלק ראיה, וחלק שמיעה. אולם הדבר משתנה מאדם לאדם, ומזמן לזמן.

ב. לפי נושאים יותר מבורך. מי שיש בידו היכולת עדיף לנסות ללמוד תחילה בספרי רבותינו עצמם, ורק אח"כ בספרים הללו. או לפחות תחילה לעבור במהירות על ספרי רבותינו.

ג. ללימוד הנפש בין חצי שעה לשעה לכל היותר. לימוד הפרשה נצרך בירור יסודי לאורך זמן, כשעתים ביום זה הרבה, אולם לתקופה מסוימת זה אפשרי. בהדגשה שזו דרך ליחידים ולא לכלל.

ד. בכל תקופה לוקחים נושא אחד ומקיפים אותו לאורך לרוחב ולעומק כפי משאת הפנאי, וכך קונים עוד ועוד נושאים. עדיף אם אפשר שנושא זה הוא יהא נושא הלימוד והוא יהא גם עבודה למעשה בכל אותה תקופה.