שאלה:
לאור דברי הרב בתשובה על אופי השורשי נשמות של אבי"ע (עשייה-מעשים, יצירה-מידות, בריאה-מחשבה, ואצילות-דביקות) שהיה נכתב בקיצור ובראשי פרקים, אני כתב טבלא שלימה על כל הט"ז חלוקות השרשיים לפי הבנתי על פי דברי הרב:
עשיי' -
עשי' דעשי' – מי שנוטה לעשות מעשים כפשוטן.
יצירה דעשי' – מי שנוטה לההרגש שבתוך העשיי'.
בריאה דעשי' – מי שנוטה להמחשבה וכוונה בשעת העשיי'.
אצילות דעשיי' – מי שנוטה לדביקות בה' שע"י העשיי'.
יצירה -
עשי' דיצירה – מי שנוטה להרגשות ומידות בפועל – עושה מעשים ע"י מידות והרגשות שיש לו.
יצירה דיצירה – מי שנוטה להרגשה כהרגשה – אהבה, רחמנות, וכדו'
בריאה דיצירה – מי שנוטה להחכמה בהמידות ובהרגשות
אצילות דיצירה – מי שנוטה לקרבת ה' ע"י מידות והרגשות.
בריאה
עשי' דבריאה – מי שנוטה למעשים כתוצאה מעמילות בשכלה של תורה.
יצירה דבריאה – מי שנוטה לתקן מידותיו ע"י בנין כח המוחין (ואפשר שזהו מה שרב מבאר בספר "דע את מחשבותיך" פרק י"ב, שיש דרך לתקן המידות ע"י מוחין חדשים)
בריאה דבריאה – מי שנוטה לחכמה מופשטת של התורה, המחפש חכמה כחכמה.
אצילות דבריאה – מי שנוטה לדביקות בה' ע"י החכמה של התורה
אצילות
עשי' דאצילות – מי שנוטה לעשות מעשים מתוך חיפוש לקירבת ה' – כגון הנוטה לעבודת התפילה.
יצירה דאצילות – מי שנוטה למידות והרגשות של קדושה כתוצאה מחיפוש לקרבת ה'
בריאה דאצילות – מי שנוטה לחדש חידושי תורה או להשגות בעבודה כתוצאה מחיפוש לקרבת ה'
אצילות דאצילות – מי שנוטה לחפש דביקות פשוטה בה' או הנוטה לתכונה של ביטול לה'
(אדם קדמון – מי שבטבעו נוטה להתכללות בה', להיות חד עם הבורא, יש לו טבע לבטוח בפשיטות בה', ובטבעו נוטה לעבודת ה"אין")
ומובן שכל הנ"ל הם טבעיים בנפש שיכולים להתגלות בין בדרגה של נפש הבהמית בין בדרגה של נפש האלוקות (חוץ ממי שורשו באדם קדמון, שאין בה התחלקות לנפש הבהמית.)
האם נכון אלו הדברים?
תשובה:
מצוין. אולם מונח כאן היסוד שיצירה דעשיה שורשה בעשיה דיצירה, וכן ע"ז הדרך.
כי אם לא כן, לא יתכן עשיה דיצירה מעשה כפשוטו, אלא עשיה דיצירה, נתחלפה ביצירה דעשיה וכדו'.
קטגוריות
