שאלה:
הרב .... אמר שיש ד' מחסומים שה' שם בדרכינו בשבילנו להוריד לדעת אותו יתברך.
א- מרגישים מציאות עצמית משלנו.
ב- אנו רוחניים ואי אפשר להשיג את הקב"ה שהוא גם איננו מוגדר רוחני.
ג- הגשמיות עצמו.
ד- זוהמא.
כשאני עושה התבודדות, אני מוסיפה את הרעיונות התורניים הללו ללקט התורה שמדריך אותי כאשר אני עובדת על משהו. זה מה שיצא לי: הזוהמא עושה אותנו כועסים או מפחדים (אש), בטבע מושך את הגוף (גשמי) כמו צימוד טבעי, אמונתינו אומרת לנו להתנתק מזה כדי להתחבר במקום זה לתורה, עבודה, חסד, ומצוות. ואז אנו מרחמים על השכינה שנמצאת בגלות, על נשמתנו, כח חיינו הרוחני, ומבקשים רחמים (ברוח – דיבור – התבודדות) בלי להרגיש את הרחמנות האין סופית של ה', ובכל אופן אנו דבקים אליו כאשר הוא עושה הכל. אין לנו קיום משל עצמו בלתי תלוי, אנו אחד (מים, רצון לתענוג של דבקות במקום התענוג של חיבור לזוהמה והסיפוק הריק שלהם).
אני שואלת האם המחשבות והקשרים הללו הם אמת על פי התורה.
תשובה:
מחשבות אלו יש בהם אמת. אולם על מנת לעלות באופן שלם ונכון, ראוי לבנות מהלך וסדר עבודה שלב אחר שלב כסולם עליה בכלל, ודרך פרטית לפי טבעי נפשו הפרטית.
קטגוריות
