שאלה:
על פי מה שלמדנו שהאדם יכול לייצר מצבים בעולם ע"י מחשבתו ורצונו, ברצוני לברר ולשאול כמה דברים.
א. די סיפוקו, נוחות, מותרות.
האם נכון לרצות דברים שאינם צורך גמור אלא רצון לנוחות ואפי' למותרות? (בית בבעלות עצמי כשאפשר להסתפק בדירה שכורה, בית גדול ויפה כשאפשר להסתפק בחדרים מצומצמים ופשוטים, בית לחופש, נסיעות לשמחות משפחתיות בחו"ל). ומה אם אני חושב שמותרות אלו יעזרו ליישוב הדעת שלי או של משפחתי?
ב. תפילה.
האם צריך לזה גם תפילה, או עצם המחשבה מספקת? ואם כן למה צריכים להתפלל בדרך של בקשה?
ג. שכר ועונש.
איך יסוד זה תואם עם מערכת השכר ועונש?
ד. מחיר.
האם יש להניח שאין גבול להטבת ה' ורצונו להיטיב בלי גבול. או שיש באיזה אופן הצורך לחוש שאם יקבל שפע מצד אחד ישלם איזה פגע מצד שני.
ה. כל מה דעביד רחמנא וכו'.
איך מותר לרצות דברים שאין לו, הרי צריך לסמוך על ה' ולומר שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד.
ו. תוכנית בדרך הטבע.
האם צריך גם לחשוב על תוכנית בדרך הטבע איך הדבר יגיע אליו או אפשר לחשוב רק על הדבר. (למשל בצורת חיי שאני מרביץ תורה ומחכה לישועה של הרחבה בפרנסה בקרוב ואיני רוצה לצאת למשא ומתן).
ז. מחשבה על צורה מדוייקת.
האם צריך צורה מדויקת איך שהשפע שלו יראה, כמות הכסף, גודל הדירה וכו', או אפשר לחשוב בכללות "פרנסה בהרחבה"?
ח. דין ראש השנה.
האם יכול כח זה לשנות הדין שדנו לו בר"ה.
ט. הרחבה בנידון זה.
אני רוצה לקרות יותר בעניין זה כדי להעצים את המחשבות שלי בעניין זה , מישהו נתן לי ספר (לא יהודית) שמאריך בעניין זה אבל אין לי חשק לקרות בספר של מי שאינו ירא ה' וגם ראיתי שאין הרב רואה בטוב הקריאה בספרים שאינם של יראי ה'. מה יש להרב להציע לעשות כדי להרחיב הדעת ולקבוע המחשבות בסגנון זה.
י. מקורות בחז"ל.
אבקש אם אפשר לפרט המקורות במקרא בחז"ל ושאר ספרי קודש שהביאו עניין זה, כדי לחזק את האמונה בזה.
תשובה:
א. יש לרצות רק מה ששייך לחלקו.
ב. סגי בתפלה כל שהוא אם יש לו תוקף מחשבה ורצון קרוב לשלמות יכולתו.
ג. יקבל עונשו במקביל. ובמדת מה עבודה זו היא חלק מזיכוך החטא.
חטא מלשון מחטיא את המטרה. ועבודה זו היפוכה ממש, ולכך יש בה תיקון לזה.
ד. רצונו להיטיב בלא גבול. אולם אם יש לו חטא יקבל עונשו במקביל כנ"ל. אולם לא ביחס שיקבל שפע מצד זה דוקא.
ה. הקב"ה נטע באדם בחירה, בחירה אם לרצות אם לאו.
ואם רוצה את חלקו (כנ"ל אות א) זהו רצונו ית"ש. ואם רוצה מה שאינו חלקו, אין איסור גמור לדינא, אולם באמת זהו היפך רצון ה', ורצון זה מרחיקו מהשי"ת.
ו. דייקא לא, כי מצמצם הדבר.
ז. לא צריך, אפשר.
ח. כן. כי לא מקבל מכח מדת הדין אלא מכח אחר.
ט. לדעתי על דרך כלל לא מומלץ להיכנס לצורת חיים כזו כי יש בה סיכון רב של איזון כלל הנפש. וכן פעמים רבות רוצה שאינו חלקו חלקו כנ"ל אות א'.
י. רבותינו קראו לזה "בטחון". ונתבאר מהלך זה בסדרת דע את בטחונך.
צורה זו באופן של מחשבה הוזכרה בליקוטי מוהר"ן, וכמעט לא מוזכרת בלשון זה בחז"ל.
קטגוריות
