שאלה:
לכבוד הרב שליט"א.
כהדר"ג נשאל בעניין "הגדרת דין חזקה על פי הפנימיות". וכרגיל האיר באור יקרות את העניין מזווית חדשה כדרכו בקודש.
בשולי הדברים ברצוני לעורר שהלכאורה השואל שאל על מה שמכונה בלשון רבותינו "חזקת הנהגה" שיסודה מבית המנוגע, והיא אינה מבררת את המציאות.
ואילו הדוגמאות שכת"ר התייחס אליהן הן מסוג "חזקת בירור" שכך הוא טבע ודרך העולם, והדוגמה המובהקת ביותר לחזקה מסוג זה היא אולי "חזקה אין אדם פורע תוך זמנו". ויש נפק"מ בין שני סוגי החזקות. כגון הוצאת ממון, שעקרונית בחזקה על פי טבע העולם ניתן להוציא ממון, במידה והחזקה "עוצמתית" דיה, ואילו "חזקת הנהגה" לא מועילה להוציא ממון. וכן לעניין הליכה אחר החזקה "בתרי ותרי", שדווקא חזקה שיסודה דין הנהגה מועילה בתרי ותרי, משא"כ בחזקה שיסודה בירור, והדברים עתיקים וידועים ולא חידשתי דבר לכת"ר.
אינני יודע אם זאת הבמה לפיתוח דיונים מסוג זה. ובעיקר אינני יודע אם לזה כיוון כת"ר כשקימץ מזמנו לטובת האפשרות לשאול שאלות, ולמען האמת חוששני שהאמירה "אני יודע שלא" משקפת את תחושתי יותר מאשר המינוח "אינני יודע", אך כיוון שאני רואה שכת"ר לא דוחה את השואלים שאלות מסוג זה. הרשיתי לעצמי לבוא בדברים אלו, ואשמח לשמוע את חוו"ד הרמה.
בכבוד רב וביקרא דאורייתא.
תשובה:
סוד מהות הבריאה הויה – מציאות. תנועה – הנהגה.
ולכך יש חזקה בסוד הויה – מציאות, ויש חזקה בסוד תנועה – הנהגה.
ושורשם אחד שנחלק לשנים.
חזקה של הויה – מציאות, היא חזקה בעצם.
חזקה של תנועה – הנהגה, נבנית בעצם הג' פעמים של התנועה.
וזהו חקירת ר' חיים הידיעה האם שור שנגח ג' פעמים הוה סימן או סיבה.
סימן – הויה. סיבה – תנועה.
ולפ"ז בכל נידון יש לחלק לפי הנ"ל.
מכיוון שהסוגיות ארוכות קצרתי בתשובה הנ"ל ואף כאן.
קטגוריות
