שאלה:
שלום הרב
ברצוני לברר העניין
במאמר שמופיע באתר בענין המהות שלי, כתוב שאני האמיתי הוא טוב ולא שיך בו רע, והנשמה מולבשת בגוף , אך עצמותה טוב.
איך זה מסתדר עם הענין אדם נברא עם נפש בהמית ונשמה אלוקית ג"כ כך שהאדם בעולם הזה מורכב משניהם יחד, וללא הנפש הבהמית והיצר הרע שמפריע, לא היתה עבודה בעולם הזה, א"כ לכאורה אדם הוא איך שהגיע לעולם הזה, עם המדות והטבעים שהגיעו עוד מלידה וע"י עבודה הוא יכול למרק עצמו ו"להפוך לאדם" באמת, כמאמר הסבא מקלם, אדם עמל יולד, ונמגד עיר פרא אדם יולד, אלא עבודתנו היא להפוך לאדם ע"י עמל.
א"כ לא בדיוק הבנתי איך זה מסתדר עם המושג שהנשמה טהורה, שאכן היא טהורה וזכה, אבך בעולם הזה איני רק נשמה, אני גם גוף עם נפש ובלעדיה, אני נשמה בלבד שלא שייכת לעולם ההזה. וא"כ אדם שנוךד עם נטיות מסויימות, הגיע להתמודד איתם, וזה המבחן שלו בעולם הזה, שלנשמה עצמה אין מבחן, אם היא זכה וברורה, ממלא האני, הוא אני בעולם הזה כולל כל הטבעים והניטיות והכל.
אם הרב יוכל לברר לי הענין
תודה רבה.
תשובה:
כל דבר בבריאה בנוי באופן של אור וכלי, הויה ולבוש.
האני נשמה, הגוף לבוש. ועיקר האני, הויה, נשמה. והגוף וכל חלקיו הבהמיים, אינם אלא לבוש. ועדיין אין נקרא הלבוש אני, אלא לבוש של האני. נשמה – אני שירד לעוה"ז וקבל לבוש של נפש בהמית וגוף. אולם גם כאן, הנפש הבהמית והגוף אינו עצם האני אלא לבוש לאני.
קטגוריות
