שאלה:
שלום כבוד הרב, מורינו ורבינו,
בתקופה בה אנו נדרשים ללכת עם מסיכות על הפנים ,לפי דעתם של הרופאים והמומחים אני מנסה להבין מה ההנהגה הנכונה באיזון שבין האמונה והבטחון לבין הנהגת הגבול והבחירה וזאת לאור ההנהגה שאני רואה אצל אנשים שומרי תורה ומצוות שחלקם הולכים ללא מסכות היכן שבהחלט נדרש (ואני מתייחס לאנשים חושבים ולא לקלי דעת שלא באמת הקדישו מחשבה להחלטתם). מחד ההנהגה המעשית צריכה לפעול בגדרי העולם הזה (למשל בלבבי חלק ט', פרק ג' התחברות לגבול ולבלתי בעל גבול), כאשר הנחיות הבריאות המתקבלות הם בגדר צו השעה של הבורא שמוציא אותם דרך שלוחיו, ועוד שאסור לנו להפקיר את עצמנו במקום סכנה וגם אם יש בידינו תורה ומצוות וזכויות – שמא יגרום החטא (כמו שנהג יעקב אבינו), ומאידך יש עלינו לדבוק באמונה בהשגחה פרטית מלאה והבד שנצמיד לפנים לא ישנה דבר, ונתקלתי לאחרונה בהקדמת הזוהר על מעלת לומדי התורה: "כמה הוא חילא תקיפא דאורייתא וכמה הוא עילאה על כלא, דכל מאן דאשתדל באורייתא לא דחיל מעילאי ומתתאי ולא דחיל ממרעין בישין דעלמא בגין דאיהו אחיד באילני דחיי...".
לסיכום, האם ההנהגה לא לעטות מסיכה קשורה בדרגתו של האדם (בעל בטחון, דבוק בה'...) ואם כן האם לא נכון לו לא לפרוש מהציבור לפחות בחיצוניות? האם המצב הוא לא בגדר סכנה ואז כל ההתייחסות לכך שונה? או האם בכלל המסיכה למעשה לא עוזרת ואין כאן כלל נידון?
תודה רבה ובשורות טובות
תשובה:
באופן מעשי נחלקו חכמי הרפואה האם ראוי לעטות מסכות, ואם לאו, ואם כן, היכן.
ולכך המיקל לסמוך על מקת דעת רופאים מומחים שכך נוהגים במדינות מסוימות יש לו על מי לסמוך.
בחיצוניות מצד אל תפרוש מן הציבור, וכן שגורם צער לאחרים באי לבישתו, ובעיקר במקום סגור יש לחשוש לכך, כל מקום ומקום לפי עניינו, בכל מדינה ומדינה, והחכם עיניו בראשו.
אמת הדבר שתלוי הדבר במדרגת האדם, ובפרט לגבי אם המסכה תועיל שלא יוזק. כי כדברי הרמב"ן יותר יש לו לאדם לשמור עצמו שלא יזיק משלא יוזק. אולם שלא יזיק יש לו לחשוש יותר, ונצרך בעל מדרגה גבוהה יותר משלא יוזק.
כפי הנראה המסכה גם עוזרת וגם מזיקה. ומי ששומר על ניקיון והחלפתה תדיר, שומרת הרבה, בעיקר במקום סגור.
קטגוריות
