שאלה:
שלום לרב שליט"א,
בעת לומדי ברמב"ם הלכות יסודי התורה נתקשיתי בהלכה ז':
"אילו היו האלוקות הרבה היו גופין וגוויות, מפני שאין הנמנין השווין במציאותם נפרדין זה מזה אלא במאורעין שיארעו הגופות והגוויות" עכ"לק.
ובכן ניסיתי להבין עם החברותא מהיכן עשה הרמב"ם הנחה זו של אילו היו אלוקות הרבה היו גם גופים הרבה, ומצאתי במקורות וציונים על הלכה ז שמפנה למו"נ פתיחה לח"ב הקדמה טז, ושם מתבאר הנחת יסוד של הרמב"ם שברוחניות (בכח) אין מציאות מספר אלא מציאות השתלשלות בלבד, וזה לשונו:
"כי כל מה שאינו גוף לא יושכל בו מנין, אלא אם כן יהיה כח בגוף, וימנו אישי הכחות ההם בהמנות החמרים שלהם או נושאיהם, ובעבור זה הענינים הנבדלים אשר אינם גוף ולא כח בגוף לא יושכל בהם מנין כלל אלא בהיותם עלות ועלולים".
ואלו הם השאלות:
א) מניין המקור להנחה זו של הרמב"ם שברוחניות יש רק עילה ועלול (השתלשלות כלשוני) והרי מדברי הזהר והאר"י ראינו סדר שאינו בצורת השתלשלות בסוד מ"ד אלא גם צד ימין ושמאל ואמצע (חח"ן בג"ה דת"י) וגם סדר עולה בשפע שהוא מ"נ, ובהם השפע יכול לא לעבור דרך כל הספירות בדווקא.
ב) ובאותו עניין, מצינו "מנין" של מספר מצד הפרצופים או הספירות, ולעיתים אף מופיעות כמספר בהדיא כלשון רבותינו כגון "תלת גו תלת" ופשיטא שכל זה הוא ברוחניות (ופשוט שגדר גוף לא שייך בספירות וייקראו "בכח")
ג) אם נדחוק לומר שהרמב"ם שעסק בפילוסופיה דיבר ברמה הפילוסופית שהיא שיטה גויית וא"כ דיבר בעיגולים (עפ"י הפתחי שערים עגו"י פתח א שם מבואר שגויים הם בחינת עיגולים) ורבותינו דיברו ביושר, גם יקשה, שהרי במבוא שערים (דף י"ג ט"ב) התבאר שהעיגולים משפיעים זה לזה דרך חלונות, באופן שאור עיגולי אריך נוקבים מצד ימין לעיגולי אבא ומצד שמאל נוקב בעיגולי אבא ועובר בו דרך מעבר להאיר לעיגולי אמא (ויש לעיין גם בכיצד יש ימין ושמאל בעיגולי אריך, אבל זה עניין אחר) ואם כן מוכח שיש ימין ושמאל ומניין (כגון א"א - 1 אבא - 2 אמא - 3) גם בעיגולים.
תודה על הזמן היקר של הרב.
תשובה:
א. הכל התחיל בהשתלשלות, וכח"ב קיבל צורה של ג' קווים וכדו'. אולם צורה ראשונה של השתלשלות אינה נעקרת אלא היא השורש והבסיס לכל הבא אחריה. ולכך ברור ששורש צורת הרוחניות השתלשלות (ובדקות שורש זה בא"ק ולא בקו).
ב. בשורש כל הספירות והפרצופים "אחד", אלא הם חלוקה בתוך האחד כמנין קני מנורה – שבעה, אולם הם מקשה אחד. ולכך אינו מנין ומספר של נפרדות.
ג. כנ"ל.
קטגוריות
