שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
אבקש לשמוע את חוות דעת הרב בהתמודדותי ובהתמודדות בני הבית שיחי':
החל מפורים, כלל ישראל - וכל העולם כולו, נמצאים תחת 'שגרת קורונה', כאשר ישנן תנודות לכאן ולכאן במצב. עם ההתפרצות, זכיתי להיחשף לדברי הרב ולנסות ולפעול על פיהם על מנת לגדול רוחנית, כפי שהתקופה מבקשת. אחרי קרוב למחצית השנה, החוויה שלי מורכבת משתיים: האחת, שחיקה הנובעת מההתמודדות המתמדת עם המגיפה, שמהוה איום פסיכולוגי ופיסי. השניה, עצם החויה, היכולת להתמודד, להתחדש, להיבנות מתוך המצב כולו - הולכים ונשחקים. בתחילת ההתמודדות, כאשר היתה חדשה - מכמה סיבות, מצאתי את הכוחות להתמודד - גם רוחנית. ככל שהזמן עובר, אני מרגיש כאילו אני נכנס למין שגרה, איני מצליח להתחדש בעבודה מול המגיפה ורק מקוה שתהיה מאחורינו. חשוב לי לציין את הפחד שרבים חווים, גם אני, שבאופן טבעי מביא אותנו לידי הדחקה מתוך חשש להתמודד עם המציאות כמות שהיא. זהו נושא מאתגר בפני עצמו, שמקשה על העבודה במציאות הנוכחית.
כאן אני מבקש לשתף את הרב בנושא חשוב, להבנת השאלה אותה אני שואל: מאז החלה המגיפה, בס"ד שאין כמותה, אני חווה עליה רוחנית שמעולם לא חוויתי. הקשר שלי עם הקב"ה ועם התורה התחזק והגיע למימדים שלא ידעתי שקיימים, זכיתי להתקרב לכמה תלמידי חכמים (מה שהיה משאת נפשי מזה שנים), לקבל טעם ודרך בעבודת ד' ועוד. הבית כולו התחזק, ותופעות שליליות שהתמודדנו איתן לאורך שנים - כבר אינן. התחזקנו כולנו - אני, האישה והילדים הקטנים, והכל הודות לקב"ה, שזיכה אותנו במציאות הנוכחית לעבוד - ולגדול. זאת בנוסף לסייעתא דשמיא מעל לגדר הטבע אותה אנו רואים שוב ושוב בהזדמנויות שונות. כאן שוב המקום להודות לרב שלא אפשר לנו לראות בהתפרצות עוד תופעה חולפת, אלא להיענות לקריאה האלוקית לשינוי. כמובן - יש תמיד מקום לחיזוק, ואנו שואפים לכך.
לאור כל זאת, ואולי דווקא לאור זאת, אני שב ושואל את הרב - כיצד אנו יכולים להמשיך ולהתעלות בעבודה? כיצד נוכל לא להישחק? ברור לי, שדווקא הימשכות המגיפה מעידה על הצורך בעבודה רוחנית, מפני שעצם הימצאותה מלמדת על רצון ד' בשינוי.
תשובה:
לאחוז בנקודה הפשוטה ביותר, "פשיטות". שם השי"ת נגלה בבירור.
ולפרוש עד כמה שניתן מכל הרכבה חיצונית, פרישות בשום שכל ואיזון.
קטגוריות
