שאלה:
א) הרב אמר שיש אלו ששורשן בחיצוניות ויש מי שורשם
בפנימיות, האם אלו ששורשם בחיצוניות יכולים להגיע אל תכלית החיים שנתבאר בספר
בלבבי משכן אבנה וכן אל זיכוך המידות כמו שנתבאר בסדרת ארבעת היסודות, וכן אל כל
השינוי הלב ותפיסת חיים שנתבאר בכל שיעורי הרב, כיון שאדם כזה אינו מעמיק כ"כ
בחיים וא"כ לכאורה הוא לא יכול להגיע אל תכלית החיים וכל עומק החיים? ובלשון
אחרת, האם על כל אדם ששורשו בחיצוניות ג"כ עבודתו להפוך עצמו לאדם פנימי
ולהגיע אל עומק ותכלית החיים ולשינויים פנימיים ועמוקים בעצמו?
ב) ומהו אם אני יודע אלו שהם עמלי תורה אבל אינם
מעמקים כ"כ בחיים ואינם חושבים כ"כ עמוק, האם עלי להשתדל להכניס יותר
פנימיות אל תוך החיים שלהם, כגון להתבונן קצת על עומק החיים ועל תכליתנו לזכך עת
עצמנו וכו', הדברים העיקריים שבחיים, כפי יכולתי עכ"פ? או שדבר זה אינו
מומלץ...?
בתודה רבה להר
תשובה:
א. כל דבר נחלק לפנימיות וחיצוניות כמו שאמרו רבותינו. שבפנימיות יש פנימי וחיצון, וכן בחיצוניות יש פנימי וחיצון. ובדקות אף בחיצון שבחיצוניות יש פנימי וחיצוני. ולכך לפי ערכו צריך לגעת ולהשיג את הפנימיות.
ב. עשה כפי שביכלותך בחייך הפרטיים והועיל לאחרים כפי יכלותך להאיר להם את אמיתות החיים.
קטגוריות
