המשך לשאול 8130 בנושא החזון הרוחני. [#8458]

י"ב אב התש"פ

שאלה:

ראשית, אינני יכול להודות לרב שליטא די בכך שהוא מאפשר לנו לשאול שאלות ולקבל תשובות, הם כמו "מים קרים על נפש עייפה".

ברצוני לשאול עוד כמה שאלות הקשורות לחזון רוחני. הרב שליט"א הזהיר אותי מפני דמיונות בנקודה זו וזו בדיוק הסיבה שאני שואל כל כך הרבה שאלות, אני מחפש רק את האמת ולא לפנטזיות וכוחות. אני לוקח את האזהרה לגבי אפשרות לדמיון חזק מאוד, ואני רוצה להימנע מכך. לכן בבקשה, עזרו לי.

1. הרב אמר כי האור הכללי נראה בדרך כלל מוקדם, מתי הוא נראה? כשהוא מסתכל על אש, שמים וכו '... או אחר כך? או אולי בזמן אקראי במהלך היום שהם באים והולכים?
2. איזה סוג של אור הוא? האם זו קרן אור? ניצוץ של אור? אולי כל העולם נראה בהיר יותר? אולי הכל נראה פתאום בולט יותר?
3. אם האדם אכן רואה את האור בעיניו (ולא במוחו), זה בדיוק כמו לראות דבר חומרי כמו עץ, ענן, שולחן וכו '... או שהוא האור שנראה בתודעה בזמן שהעיניים פתוחים אבל העיניים לא רואות? בדומה למישהו במחשבה עמוקה בזמן שעיניו פקוחות, הוא לא רואה מה קורה סביבו.
4. הרב שליט"א אמר שהאור הכללי נראה "בגוונים לפי ערכו". האם צבעי הכוונה, כמו אדום, כחול וכו '? או בהירות? או משהו אחר?
5. נקודת ההתבוננות בשם השם, ותמונה של צדיק, האם עדיף להתבונן במבט ממוקד או לא ממוקד? אני מרגיש כשאני מסתכל בעיניים לא מתמקד גורם לחיבור הפנימי להתחזק. זה נכון?
6. להביט בשם השם, האם עדיף עם נקודות? מספיק חומש או סידור?

שוב, אני מחפש את האמת ורק את האמת.

תודה לרב שליט"א.

התלמיד שלך מרחוק.

תשובה:

א. אינו שווה לכל. פעמים מופשט בלא כלום. ופעמים נצרך הלבשה כל אחד לפי הבקיעה שלו שדרכו בקע, ולפי שורש נשמתו.

ב. תלוי במדרגתו. אם זה לניצוץ, ניצוץ. אם זכה לאור – אור. ובזה ישנם חילוקים לפי שורש, והשגה. ואינו שווה לכל.

ג. מי ששורשו בפנימיות רואה בעיקר במח. ומי שבחיצוניות זה בוקע גם דרך העיניים.

ד. הכל, כמו שהבית של כל אחד נראה אחרת וכן גופו, כך שורשו.

ה. ברצוא ושוב. מיקוד - אור פנימי. התפשטות - אור מקיף.

ו. עדיף כתב אשורי על גבי קלף (אולם יש נידון בפוסקים אם ראוי לכתוב, כמ"ש במ"ב).

אור מקיף בלי ניקוד, אור פנימי עם ניקוד.