שאלה:
לרב היקר שלום,
ראשית אודה להשם ולרב על התבונה שמשפיע הרב בנו, שנזכה להיות בחינת כלי של קיימא ללא שבירה.
בעניין החקירה השניה המופיעה בשער ההקדמות (דף ה ע"ד) ועוד מקומות, המחבר מגדיר חקירה זו "קרובה אל שאלת מה למעלה ומה למטה" ולכן תפילה אני לפני בורא עולם שלא תצא תקלה תחת ידי.
גוף החקירה: "מדוע בריאת העולם היתה בזמן שהיה ולא קדמה ולא אחרה קודם לכן?", ובקצרה ברור הקושי הנורא בשאלה זו, שהרי כל תשובה בדבר זה תכריח מציאות זמן ותנועה אצל הבורא ית', מה שמכניס את הבורא למערכת זמן והוא סותר את אין סופיותו, וגרוע מכך אף מקטינה אותו כי יוצא שהזמן מעליו.
ומכיוון שמחשבתי רצה ושבה בסוגיא זו כבר תקופה, והתיישבתי בה, עלתה בי תשובה, והייתי רוצה לשמוע את דעת הרב אם היא אמיתית ואפשר לסמוך עליה שהרי אין סוברים סברות במקום זה (ואם טעות בידי אשמח שהרב יעמיד את דיוק הסוגיא).
וכך יישוב החקירה (בקצרה כדי לא להכביד אך בכתבים אצלי בארוכה): הבורא ית' הוא *מעל* הזמן ולא *בתוך* הזמן, כלו' הוא צופה הזמן בבחינת עבר הווה ועתיד בו זמנית, וכך גם הוראת שמו "הויה" מורה על עבר הווה ועתיד, וממילא אין אצלו הפרש בין היום לאתמול ולמחר.
והתולדות:
1) מה שאנו סופרים ימי עולם וחיים ב"הווה" הוא מתפיסת הגוף בלבד, שהרי הנשמה היא "חלק אלוקה ממעל" וא"כ כל תפיסת גוף היא תפיסה של "בתוך הזמן" ותפיסת נשמה(לא כחלק מנרנח"י אלא כשם כללי לחלק האלוקי) היא "מעל הזמן".
2) הגדרת המשכת מוחין ובפרט לאותו אא"ס המלובש בצלם הוא בעצם גילוי בחינת "מעל הזמן" "בתוך הזמן", שהרי נמשך מוחין עם אא"ס מלובש לתוך הכלים, ומעתה לכלים( בהלבשה) יש אא"ס השייך למעל הזמן, וממילא מתגלה השגה לכלים ולנבראים בבורא שהוא מעל הזמן.
3) ובדקות יותר, הגדרת הדבר, אא"ס הוא ג"ר דהבריאה כולה ואילו הצמצום ומה שבו כז"ת דהבריאה (ויש לדון בחלוקה אבל אין עניינם כאן, והעסק כאן הוא בתורת ערכין), אזי כל ג"ר ענינו מעל הזמן, וכל ז"ת עניינו בתוך הזמן.
ויש לשאול, אם עסקינו בשית אלפי שני דהוי עלמא הוא להשיג הג"ר או בחינת מעל הזמן (שבדקות הוא הוראת ובו תדבק) , למה הוראת התורה היא בעיקר עיסוק בענייני ז"ת שהם מצוות מעשיות מועדים וזמנים *בתוך הזמן*?. שהרי אדרבה היה ראוי לבטל ממהלך זה לחלוטין! וכן מתגלה עניין זה בענייני איסור והיתר שהרי הם מפרידים בין קודש לחול, ואדרבה בהסתכלות ג"ר הכל הופך לקודש. והיוצא הוא שהתורה מכרחת לתפוס תפיסת ז"ת בדייקא! ואיך תפיסת ז"ת תמשוך בחינת ג"ר לכלים?!
ונ"ל שהמבוכה שציינתי היא גוף התנגדות הנפש החיים לשיטת החסידות. והפילה חללים רבים כגון ש"ץ ועוד, שהרי חיפשו לראות ג"ר ומוחין גם בקליפות! אמנם בהיותי מאזין לדבריו המאירים של הרב שליט"א בביאורו ל13 עיקרים של הרמב"ם, נעקרת המבוכה מעיקרה. שהרב מעמיד ידיעה מופלאה שהתורה(וגם צדיק) היא מהבריות הבודדות שקיימות בתוך הגבול ומחוץ לגבול גם יחד, כלומר צד אחד שלה ז"ת וצד שני שלה ג"ר, והיוצא הוא שהתורה היא היחידה שיש לה פרצוף שלם מורכב מג"ר וז"ת ואילו כל השאר אינם אלא ז"ת בלבד.
לכן רק בכח התורה והמצוות המשתלשלות ממנה ישנו הכח להמשיך באמת ג"ר לתוך הו"ק, והפוגם בה עושה בדיוק ההיפך.
אשמח לדעת מה הרב חושב על היישוב והתולדותיו.
תשובה:
יפה מאוד.
ונוסיף מעט בס"ד.
א"ס עצמותו לית מחשבה תפיסה ביה כלל.
אור א"ס לעצמו כביכול הוה תמיד.
אור א"ס ביחס להתלבשותו בבריאה, היה הוה ויהיה. שהוא מלכות א"ס, מלך – הוה, מלך – עבר, ימלוך – עתיד. והיחידה דבקה בהנ"ל.
כל ג"ר ביחס לז"ת. מה שבז"ת נעשה כתהליך בג"ר נעשה בבת אחת. במעשה, לוקח זמן. במחשבה, בבת אחת. אולם ביחס הג"ר לעצמו יש לו זמן לעצמו, תהליך לעצמו, וזהו אלף שביעי, שמיני, תשיעי, עשירי.
תכלית הכל דירה בתחתונים. כלומר כללות ההפכים. ויתר על כן גילוי העצם שלמעלה מההפכים. בסוד גילוי ההפכים, מתגלה למעלה מן הזמן בתוך הזמן. וזהו בחינת גילוי נס בטבע. כדוגמת קפיצת הדרך, שלילך אותה דרך לוקח זמן מה, ונעשה ע"י קפיצת הדרך בבת אחת.
קטגוריות
