שאלה:
יישר כחך גדול להרב על הסדרה הנפלאה "דע את ריעך" (שמעתי כבר את ששה השיעורים הראשונים.) בכל שיעור שאני שומע בסדרה זו, הרב מעלה אותי לעולמות העליונים בנפשי ויציאה מעלמא דפירודא שבו אנו חיים בדרך כלל, והוא עונג שאין לתאר לנפשי, ואע"פ שהכל בגדר אור מקיף, אני מרגיש לאט לאט איך שהדברים משתנה מהלכי החשיבה שלי ואני מקוה בעהזי"ת שזה גם ישפיע על ליבי ולהיות מוכן יותר ויותר לקבל פני משיח עם הסרת הקליפה של שנאת חנם, לאט לאט, ע"י הפנמת הדברים שהוזכרו בשיעורים אלו!
(א)הרב מבאר שלש מדרגות באהבת ישראל בסדרת "דע את ריעך", (א) אהבה "כמוך" שאינו כמוך ממש, (ב) אהבת כמוך ממש, (ג) מסירות נפש למען הזולת, אהבת חבירו יותר ממנו – האם כל זה במקביל לשלש מדרגות של אהבת ישראל שהוזכר ב"דע את עמך", שהם אהבה התלויה בדבר, אהבה שאינה תלויה בדבר, ומדרגת "אחד"?
(ב) ויש להעיר שבסדרת "דע את ריעך" הרב מזכיר שמדרגת "אחד" שייך גם במדרגה השני' שהוא כמוך ממש, שהוא אהבת הזולת בבחי' אחדות הנשמות בשורשם למעלה, וא"כ לכאורה גם במדרגה השני' של אהבת ישראל שייך בחי' "אחד", וא"כ מ"ש מדרגה השני' ממדרגה השלישית (ושאלה זו חלה רק עם ההנחה שלי צודק שמדרגת השלישית "אחד" הוא אותו המדרגה של מסירות נפש למען אהבת ישראל).
(ג) הרב מבאר שבמדרגה א' של אהבת ישראל האדם אוהב עצמו יותר מחבירו, ושזהו תפיסת "חייך קודמין". אמנם לא מובן לי, דחייך קודמין אינו רק פטור לכאורה אלא חיוב להציל את עצמו, ואם האדם נותן המים שיש לו לחבירו כדי להציל את חבירו אז לכאורה הוא עובר על רציחה בנוגע לעצמו, ואפי' אם הוא נמצא במדרגת השני והשלישי של אהבת ישראל מ"מ הוא מחויב מדינא להציל את עצמו ואינו יכול לאבד את עצמו בשביל חיי חבירו, וא"כ למה "חייך קודמין" שייך רק בתפיסת אהבת ישראל התחתונה, וכי ההלכה משתנה כשיש לו תפיסה עליונה של אהבת ישראל ?
(ד) וכתוצאה משאלה הנ"ל גם יש לי שאלה כללית. האם תפיסה פנימית יכול לשנות את ההלכה או לחלוק על דברי הגמ'? והלא יש לנו כלל שלא שייך מחלוקת בין נגלה לנסתר, בין גמרא לקבלה, ולכאורה כ"ש להכא.
(ה) מהו המקור למדרגה השלישית של אהבת ישראל שהוא שהוא מסירות נפש למען אהבת חבירו, אהבת הזולת גדולה מאהבת עצמו?
(ו) עדיין לא ברור לי מהו הלשון "כמוך" בהפסוק, לפי מדרגה השלישית של אהבת ישראל שהוא אהבת חבירו יותר ממנו, הלא לשון הפסוק "כמוך" סותר את כל מושג אהבת חבירו יותר ממנו, ואיך שייך דבר שהוא כנגד פסוק מפורש בתורה?? הרב מבאר זאת בהשיעורים אמנם לא הצלחתי להבין זאת, נא להרב לבאר לי זאת ביותר.
(ז) הרב מבאר ב"דע את ריעך" שרגש אהבה בלי דעת הוא מדרגת עם הארץ ונשים, משא"כ רגש אהבת הבא מדעת, שהוא חיבור לדיעות הזולת, הוא מדרגת הת"ח שהוא שייך לגברים. והרב מבאר שמה שבנשים זהו מבנה נפשם שהם מתחברים זל"ז ע"י רגש בלי דעת. אמנם ב"דע את הרגשותיך" הרב מבאר שהרגש אהבה בלי דעת הוי רק דמיון ואינו רגש אמיתי. והרב בדרך כלל מציע לנשים ללמוד "דע את הרגשותיך" וא"כ זה אומרת לכאורה שעל הנשים לקנות מדת ה"דעת" כדי לאזן את נפשם ולבנות עולם ההרגש שלהם. אמנם ב"דע את ריעך" הרב אמר שאין על הנשים לקנות מדת נ"דעת" כיון שאין זה עבודתם, ומשום שדעתן קלות, וכו'. מה פשר הדבר?
(ח) מה המקור ש"אהבה" הוא שורש לכל ההרגשים (מובן לי לכאורה למה יראה ואהבה הם השני שורשים של כל המדרגות, כיון שהם במקביל לחסד וגבורה שהם שורשי הספירות בחג"ת ונה"י, אבל למה אהבה\חסד הוא שורש לגבורה\יראה? האם משום "עולם חסד יבנה", ועל כן הכל משתלשל ממדת החסד של הרבש"ע שהוא מדת אהבה? הלא בתחילה רצה הקב"ה לברוא את העולם במדת הדין וא"כ הכל משתלשל ממדת היראה לכאורה....?)
בתודה רבה
תשובה:
א. כן.
ב. אחד – אחדות, מדרגת שניהם אהבה, גימט' אחד.
אחד – בעצם.
ג. במדרגה א' , זהו חיוב לפי ערכו.
במדרגה ב' רשות.
במדרגה ג' צריך לתת לזולתו.
ד. לא, זהו מדרגות, לא מחלוקת, חלוקה.
ה. משה רבינו שאמר ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, וכאב שרחים לבנו יותר מעצמו כמ"ש בזוה"ק.
ומצד כך אומרים לחבר חטא חטא קל שיזכה חברך.
ו. כמו שתרצה שחברך ימסור נפשו בשבילך. וכן כמו שאתה מוסר נפש עבור עצמך, שזהו בשורש הנשמה.
ז. רגש בלא דעת כלל דמיון. דעה קלה – נשים, דעת קלה. דעת שלמה – גברים. דעת שכוללת דבר והיפוכו. דעת שלמה כוללת דבר והיפוכו, חסדים וגבורות, כנודע. משא"כ דעת קלה, צד אחד בלבד, כמ"ש האריז"ל, שזהו בחינת נשים.
ח. נקרא בלשון הזוה"ק יומין דאזיל בכולהו, כי תכלית הכל נתינה וחיבור ע"י אהבה.
קטגוריות
