שאלה:
יש סוגים שונים בשיעורי הרב, יש שיעורים של הרב שמבאר בדרך לבנין האני (באופן כללי, כגון סדרת דע את וארבעת היסודות, חלק מהשיעורים של תפילה) ויש שיעורים שמבארים ביטול אני, ובאמת רוב השיעורים של הרב מזכיר חלקים משני מדרגות הללו, והנה הרב אמר שבתחלת דרכו של האדם יש לבנות אני חזק ולא לעבוד על ביטול, ורק לאחר שיש בנין אני חזק אז יש לבטלו. השאלה הוא, בתחלת דרכו של האדם, האם ג"כ יש מושג להכנס לביטול, כגון להתבודד על ביטול האני, אין, וכו' (אולי לחמש דקות ביום) כיון שזה סו"ס מאזן את האני ומונע את האדם משקיעה מוחלטת באני? (ובפרט לפי מה שהרב במבאר בבלבבי ח"ו שהסכנה בעבודת ה' הוא שהאדם נעשה יותר שקוע באני, ועל כן יש את עבודת הביטול אני שהוא נצרך בעבודתו). להבנתי, זהו סדר המדרגות כדלהלן, האם הרב מסכים לזה?
שלב א- תחלת דרכו של האדם ממש – יש בעיקר לבנות האני (לימוד ספרי דע את וארבעת היסודות) ובתוך זה גפוא לברר מהי עיקר עבודתו של נפשו הפרטית (שזהו המטרה של סדרת ארבעה יסודות), ורק לעיתים ממש בכל יום יש להכנס לביטול. וגם בשלב זה יש להאדם ללמוד מהו עבודתו בין לבין קונו, שזהו הסדרת "בלבבי".
שלב ב' – כשהאדם בונה את ה"אני" שלו וכבר נכנס לפנימיות שלו, אז יש לו לעבוד את ה' הן דרך אני והן דרך ביטול להבורא, ברצוא ושוב, לאורך היום.
שלב ג' – לאחר שהאדם בונה את האני שלו היטב היטב וכבר בירר את עיקר יסודו ועיקר עבודתו והוא כבר השלים את אני שלו, אז עבודתו להכנס ליותר ויותר ביטול לרוב היום. (ולכאורה זה מדרגה גבוה...)
ויש מדרגות גבוהות מהנ"ל כמובן אבל השלש שלבים הנ"ל הם לכאורה השלבים הבסיסים.
האם ה"מפה" הנ"ל נכון והאם חסר כאן איזה נקודות חשובות? יישר כחך להרב,
תשובה:
שלב א' - כן. אולם שילוב בלבבי אינו מתאים לכולם, כמ"ש בשו"ת שאל ליבי. ואפשר לעשות זאת לפעמים, כגון שבת, בין הזמנים, עיתות רצון, וכדומה.
שלב ב' לאחר בנין האני, ולא תוך כדי באופן של רצוא ושוב, אלא לפרקים רחוקים, כשלב א'. ואזי נכנס בשלמות לבנין האני, ורק אח"כ מתחיל בהדרגה בביטול, תהליך של שילוב ביטול בהדרגה איטית.
קטגוריות
