כח הזיכרון [#8575]

כ"ב אב התש"פ

שאלה:

תודה רבה על התשובה,
המשך 8293
ברצוני לשאול עוד בעניין זיכרון
כח הזיכרון שלי הוא בעיקר בסברא באופן סביר. אבל בדברים סתמים כגון מראה מקום הוא חלש מאוד. והרבה פעמים אני משנן לעצמי היטב מראה מקום והולך לעיין בספר ושוכח בזמן מועט מאוד.... ולא מובן לי מדוע.
עוד דוגמא. תקופה ארוכה הייתי מתבלבל בכתיבה בין האות ז' וג' ואפילו שהייתי משננן הרבה... הבעיה נפטרה רק אחרי שעשיתי סימן לעצמי. אבל זה חיצוני. וזה אני רוצה להבין למה.
התבוננתי הרבה בעניין ואני מרגיש כאילו יש דברים שלא נכנסים פנימה לנפש אלא כעומד בחוץ.
באופן כללי יותר יש לי עניין של ניתוק מהסביבה הביטוי החריף ביותר היה בצעירותי (גיל 13) שעליתי במעלית אחרי תפילת שחרית של שבת בניתוק מוחלט מהעולם..... יתכן שלעולם לא הייתי יודע זאת רק שאחי אמר לפי תומו שהוא שמע את המעלית. וזה היה בשבילי ניעור חזק מאוד כאדם שמתעורר משינה עמוקה. והיה עוד מקרים אבל פחות קיצוני.
במשך השנים עבדתי על זה והשתנו דברים (בעיקר בזכות הרב)
עוד אני חושב שיש כאן עניין של ספקות אבל אינו ברור לי
יש עוד עניין שאני מתקשה לסיים דבר. אומנם לדידי עדיין לא גמרתי לדון בכל הפרטים אבל רוב בנ"א לא לומדים כך. והחברותא אמר לי שלעולם אני לא סוגר עניין. ונראה שיש אמת בדבריו.
אני יכול ללא קושי להתנתק מסביבה רועשת אבל עדיין אני לא מחובר כ"כ פנימה.
כמדומה שיש קשר בין הדברים ואינו ברור לי.
אציין שבקרב בני החבורה אני נחשב לבעל סברא ישרה. עם רגליים בקרקע. והרבה אני זוכה לכווין לדברי המפרשים.
סליחה על האריכות אבל חושבני שזה נצרך.
תודה רבה מעומק הלב.

תשובה:

עליך לעמול לבנות כח "ציור" בנפש, תמונה.

באופן מעשי יתכן שכדאי ללמוד כתיבת סת"ם.

יש אצלך חסר של גבולות, וכתולדה מכך חסר של קשר גמור לגבולות החומריים, וכן גבולות במוחין לגמור ענין. וכן ציור שבנוי על גבולות.

ציור, לשון 'צר' – גבולות.

ולכך כדאי לעבוד על בנין יסוד העפר.