שאלה:
שלום רב שליט"א! תודה אינסופית לרב שהוא עונה על שאלותיך בכתב.
אני התלמיד ששואל מספר פעמים על ראייה רוחנית. שאלתי גם את הרב בנושא כתיבה וציור תמונות בעבודתי רוחנית.
ברצוני לשאול את הרב על כישרוני שאני אמן. אני יכול לצייר בעיפרון או בצבע או במחשב. אני בן 34. להיות אמן זה לא הפרנסה שלי, זה תחביב. ציירתי וציירתי תמונות רבות לאורך השנים, חלקן טבעיות, וחלקן תמונות מתורה ומצוות, כמו אנשים שרוקדים עם התורה, או מתפללים. ככל שאני מתבגר, אני תוהה יותר ויותר מדוע השם נתן לי את הכישרון הזה. יש לי רצון גדול מאוד לצייר, אבל לצייר תמונות ללא מטרה עמוקה יותר- משאיר אותי מרגיש ריק. זו השאלה שלי. אני אדם מאוד עמוק (אני חושב שהעיקר שלי הוא מים והשני שלי הוא רוח) אני אוהב את הכישרון הזה ואני אוהב לצייר ואני מודה להשם שהוא נתן לי את הכישרון הזה, אבל למה הוא נתן לי את זה? ללא סיבה? זה לא יכול להיות. זה חלק מהטבע והרצון שלי. מה עלי לעשות עם זה? איך אוכל להשתמש בזה כדי להתקרב עוד יותר לתורה ולהשם?
תודה רבה.
התלמיד שלך מרחוק.
תשובה:
לצייר מעומק ההכרה וההרגשה, ולתת לטוהר הלב להוליך את התנועה המציירת.
כמובן, זמן ההשקעה בציור נצרך שיהא ב"שום שכל", בעיתות של צורך שחרור נפשי וכדומה.
תמונות אלו יכולים להשפיע על הרואים אותם להתעוררות דקדושה.
תכלית ציורים אלו אינם רק עבורך, אלא גם עבור זולתך.
קטגוריות
