שאלה:
(א) הרב מסביר בסדרה הנפלא "דע את
ריעך" שאהבת ישראל כולל חיוב ושלילה, לעשות דברים לאחרים שהוא אוהב ולמנוע
עצמו מעשיית דברים שלילים לאדם. אמנם לכאורה יש כלל של "סור מרע ועשה
טוב" וא"כ כדי להגיע לאהבת ישראל בתחילה על האדם להסיר שנאת חנם מעליו,
וא"כ למה הרב לא הזכיר בזאת בהשיעורים? (יש לציין שאני שמע רק את השני
שיעורים הראשונים בהסדרה הזו, וא"כ אפשר שעדיין התמונה אינה שלימה אצלי
בהסוגיא הזו, אבל כפי מה שאני מבין מה"מפה" של אהבת ישראל שהרב העמיד
בשיעורים הראשונים, הרב לא מתייחס לנקודה הזו של שנאת חנם, בתוך סדרת הנ"ל,
ועל כן אני שואל את הנ"ל.
(ב) אין לי ידיעה כראוי איך לסלק מדת השנאה מעלי
כיון שאין סדרה עליו בסדרת ארבעת היסודות (וח"ו שאין כוונתי ללחץ הרב להוסיף
עוד שיעורים, כיון שאני יודע היטב את העומס שיש על הרב ושאינו שייך עכשיו לבקש
מהרב למסור עוד סדרות ועוד סדרות), וא"כ האם הרב יוכל לכתוב לי בקיצור מה הם
העצות הפנימיות (וגם עיצות חיצוניות אם אפשר) לסלק שנאת חנם מעלי.
(ומדובר במצבים שאין לי את האפשרות להיטיב עם אלו
שיש לי שנאה כלפיהם, וסתם אני הולך ברחוב ועובר לידי יהודים אחרים ואני מרגיש שנאה
להם אם אינם משיבים שלום או גוט שבת לי, או אם אני מחייך להם והם אינם משיבים
החיוך, וכדו', וכיון שאני "ליטאי" והרבה פעמים הזולת הוא איש חסידי, מיד
אני מרגיש שהחסיד שונא אותי על שאני ליטאי ויש לי השקפות אחרות ממנו, ומיד אחר
מחשבה זו אני מרגיש שאני שנוא לו ואז אני מרגיש שם אני שונא אותו
ג"כ....ואפשר שיש הרבה מצבים כאלו שאני רק מדמיין הדברים ואני עושה הנחה
ע"ג הנחה וכולו דמיון, אבל גם אני חש שהרבה פעמים אני צודק ושהזולת באמת שונא
אותיי על שאני שונה ממנו....ואז אני בא לידי שנאה, "כמים הפנים אל
פנים"....)
בתודה מאד להרב !!
תשובה:
א. נודע יסוד הבעש"ט: "סור מרע" – ע"י ו"עשה טוב".
ב. כנ"ל. וכן לבדוק מה מניע את השנאה, אנוכיות כללית, וסתירה פרטית בכל נפש ונפש, מה סותר.
יתר על כן, יש לשנות את ה"הסתכלות" על בני אדם. לא לרצות ולחשוב שכולם צריכים להיות איך שאתה חושב שצריך להיות. וכן לא לחפש שיהיו מושלמים. אלא בורא נפשות רבות "וחסרונן", להסכים שהעולם כולו מלא בחסרונות, ולהתרגל לאהוב דברים בלתי שלמים.
קטגוריות
