בעלת תשובה – שידוכים [#8799]

י' אלול התש"פ

שאלה:

שלום כבוד הרב,

אני בעלת תשובה כבר כעשור ב”ה, רווקה, כיום בת 31. רציתי להתייעץ בנוגע להשקפה בשידוכים: הרבה פעמים אני שומעת שאומרים שמספיק שיש יראת שמים ומידות טובות ואפשר להתחתן. לצערי לא כך אני מרגישה ולא מצליחה להסתפק בזה. אני מרגישה שאני ממש זקוקה לבחור עם עומק רגשי ונפשי, שמחובר לפנימיות שלו, ושתהיה לי מציאת חן והערכה כלפיו. שאני באמת אשמח בו וארגיש חיבור כלפיו, ושהוא יוכל להיות חבר אמיתי לחיים בשבילי, ואני בשבילו בע”ה.
אני בנאדם רגיש ולא מסוגלת להתחתן רק ממקום של שכל, על אף שברור לי על אותו משקל, שאסור להינשא גם רק ממקום של רגש שעלול לסנוור. שמעתי פעם בשם הרב ישעיהו הבר זצ”ל ש”השכל צריך להסכים ושהלב לא יתנגד”.
בינתיים לצערי כמעט לא פגשתי בחורים שהרגשתי ככה… ויש לי צער עמוק מאוד מהשנים שחולפות, אבל מרגישה שזה מאוד עמוק אצלי ולא יכולה לוותר על זה.
א. רציתי לשאול האם יש טעות בדרך שבה אני רואה את הדברים לדעת הרב?
ב. איך ממשיכים להרגיש אהובים בעיני ה’, כשכל החברות מסביב מתחתנות, ולמרות כל כך הרבה תפילות ודמעות ועבודה פנימית, אני עדיין לא זוכה לבנות את הבית האישי שלי? לפעמים אני מרגישה שה’ שכח אותי או שאני לא ראויה כמו החברות שכבר זכו… וקשה מאוד לשמור על השמחה הפשוטה ועל אמונה.
ג. במה להתמקד בניסיון הקשה הזה? איך לעבור אותו יותר בקלות? הלב כבר ממש נשבר ומיואש.
תודה רבה מראש.

********************************

כשהפלגתי ללכת בעובי היער, נזדמן לי לראות אדם המקים לעצמו בקתה מעצים שחטב, ובכל עת שהייתה לו בליטה – לא טרח ליישר ולהחליק, אלא ניקב חור בזולתו, למול הבליטה, וכך חיבר את העצים אחד לאחד. לאהובפירושו להתאים את עצמך לזולתך, ולא ע”י קיצוץ בליטתו, אלא עלייך לקדוח חור כדי לקלוט, לשבץ אותו בתוכך, וע”י זה שאתה מחבר אותו אליך – אתה מתחבר אליו“.
[החוזה מלובלין]

צריך לידע ולהאמין , שנפשו בשורשה, היא גדולה ויקרה, וגבוה מאוד מאוד, ואלפי אלפים ורבי רבבות עולמות בלי שיעור, תלויים בה“.

[רבי נחמן מברסלב]

“…ההתבוננות היא מידת עושרו של האדם, ומי שזכה למידה זו – נפתח לפניו עולם ומלואו להתבונן בו, לרדת לתוך עומקם של עניינים רבים, ושום דבר בעולם אינו פעוט מדי או גדול מדי להתבוננות בו, ומכולם יפיק הכרת דברים נפלאים. ומה דל ועני האדם ההולך בעולמו כעיוור בלי התבוננות, אשר כל דברי העולם הגדול אינו אומרים לו מאום…”.
[הרב וולבה]

תשובה:

א. האופן שבו אתם מסתכלים על הנישואין הוא האופן הנכון והמתוקן, אולם גם לא מצוי לרוב. יש בני אדם שקיבלו מתנה זו, אולם רובם לא.

חלקם לא מחפשים זאת כי גם בתוך עצמם אין להם זאת. חלקם מחפשים וחשבו שמצאו, וטעו. חלקם מחפשים, והתייאשו. וחלקם חפשו, ומצאו. וחלקם לא חפשו, ומצאו.

השגת שידוך כפי רצונכם זהו “מציאה” ממש, אף שכל שידוך בבחינת מציאה, “מצא אשה מצא טוב”. ומציאה זו הוא על הגבול בין טבע לנס.

ב. רוב החברות לא מצאו את מה שאתם מחפשים, ולכך לא שייך לחוש “לא ראויה כמו החברות שכבר זכו..”, כי רובם המוחלט לא זכו לכך.

ג. זו בחירה האם להתעקש בתפלה לזכות לכך, או ללכת בדרך כל העולם.

כפי הנראה הנפש שלכם יותר עמוקה ועדינה, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב.

רוב האנשים כמותכם, רובם המוחלט סובלים באותו סבל, חלקם מצאו, חלק התייאשו, וחלקם השיגו חיבור עצמי וחיבור לקב”ה שמחפה על זה.

האופן הנכון, לחוש שהשי”ת עמכם ממש בכל עת, וכל מעשיו לטובתכם. ולזכור את נסיונותיהם של האבות והאמהות הקדושים, ואצלכם זהו נסיון האם לסבול את המשך החיפוש והבלתי נודע, או לוותר על חלק חשוב מאוד מאוד מאוד עבורכם.