שאלה:
האם למעשה יש להמנע מללמוד או מלהסתכל בספרי רב קוק כיון שהוא מודה שהוא טעה בהשקפותיו? ולא מדובר רק בהשקפה אחת אלא בכמה כמה השקפותץ לדוגמא, רב קוק אמר הספד על הרצל ימ"ש והיה מדמה ההספדעל הרצל להמספד הגדול שיהיה בירושלים על מיתת משיח בן יוסף...גם רב קוק אמר שדרגת הנפש של הציונים החילונים הם למעלה מדרגת הנפש של השומרי תורה...גם הוא אמר שהעולמה של תורה (וכל הגדולים של העולמה של תורה כגון ר' יוסף חיים זאנאנפעלד) הם "שונאי ארץ ישראל" ושיש להם "שנאת ישראל" כלפי החילונים...גם אמר שעבודת משחק כדור של הציונים הוא עבודת הקודש....וגם אמר שהחיילי הצבא הם עובדים עבודה של קדושה לשמור ולהגן ארץ ישראל... ושהחיילים הם המגינים של ארץ ישראל, כיון ששיש להם "מסירות נפש לארץ ישראל", לאפוקי העולם הישיבה, שאינם מוסרים נפש על ארץ ישראל ואינם אוהבים ארץ ישראל....ועוד כמה וכמה דברים שאינם מתאימים כלל וכלל לרוח התורה, עכ"פ כפי מיעוט הבנתי. וא"כ לא הבנתי מה שהרב אמר שהבעיא עם הדרך של ר' קוק היה משום "שאור החיה אינה נכנסת לאור הכלי וזה גורם קלקול", לכאורה הבעיא עמו לא היה רק על עצם המהלך שלו אלק על כמה וכמה השקפות שאמר. ושמעתי שהיה "רוח" ששורה על רב קוק שגרם לו לאמר שטויות. האם זה הפשט שמכריע את כל הסוגיא של רב קוק (כלומר שהיה אדם גדול רק שרח"ל מאיזה טעם או גזירת ה' בא רוח על רב קוק ומשטהו)?
החפץ לדעת ולברר האמת
תשובה:
זהו אור גדול שאינו מתיישב בכלי, ועי"ז נעשה טעות.
רק בר דעת גדול ולב מבין וזך יכול לעסוק בזה, ולא רבים יחכמו בזאת.
קטגוריות
