שאלה:
רציתי לשאול שאלה שמאוד מפריעה לי, מה עניין ההכנה
הדרושה לחגים, שבכל פעם שמתקרבים לאיזה חג, ובפרט לימים הנוראים, אני מנסה להכין
את עצמי אליו, שומע שיחות קורא בספרים, אך מעולם לא הבנתי למה צריך להגיע, ששומעים
על המעלה העצומה של החג, והקרבה האדירה לקב"ה, אך תמיד שמגיעים לחג עצמו יש
איזה תחושת החמצה, ואשמח מאוד אם הרב יסביר לי מה תכלית ההכנה לחגים ומה יחשב
הצלחה של ההכנה.
וכגון לפורים, האם ההכנה היא להיות שמח, או סתם
לחשוב על הנס שהקב"ה עשה לנו. או בפסח האם ההכנה היא להתעסק הרבה קודם החג
בניסים שהקב"ה עשה לאבותנו, או לנסות להרגישם עלינו.
ישר כח לכב' הרב על היחס לשאלותינו.
תשובה:
יש לעמוד על מהות עניינו של היום. ולמצוא היכן נקודה זו "גלויה" חלקית בנפשו, להתחבר אליה, ואח"כ להרחיבה ולהגדילה.
הידיעה על המעלה העצומה של החג צריכה להיות מבוררת כבירור כל סוגיא בהוויות דאביי ורבא. הגדרה מדויקת להפליא.
ואחריה נצרך בירור מה השייכות שלי לאותה מעלה, היכן יש לי אותה בנפש באופן חלקי.
אח"כ חיבור גלוי לאותה נקודה, לא התעוררות והתפעלות, אלא חיבור של התקשרות. זהו חיבור לקדושת החג.
יתר על כן, התכלית היא עלייה והוספה, ולכן נצרך להרחיבה ולהגדילה. וזהו "עליה לרגל", עליה בידעת מהות החג.
קטגוריות
