שאלה:
השלום והברכה לרב החשוב המאיר לארץ ולדרים עליה!
שבח והודיה להשי"ת אשר לא עזבנו ונתן לנו את כבוד תורתו שליט"א בדור זה!
בשער ההקדמות דרוש א' דעולם הנקודים (בהמשך ד"ה ועתה): "אבל בג' אורות ראשונים שביארנו כי נתחלקו לי"ס דע"י יש בזה מבוכה גדולה וספק איך היה עניין התחלקותם",
ובהמשך: "ושני ספיקות יש בזה, (ספק ראשון:)אם נאמר שכל הג' אורות ההם נשארו למעלה בראש...ואח"כ נתפשטו בז"ת באופן זה, כי מנקודת אור הכתר נתפשט כל הקו האמצעי דע"י והם ת"ת ויסוד דעת"י ומן נקודת החכמה נתפשט קו ימין והוא חסד ונצח ומנקודת הבינה נתפשט קו שמאל והם גבורה והוד" עכ"ל וזה כמציאות בניית הכלים דע"י.
והספק השני הוא: "או אם נאמר כי אין מציאות האורות כמציאות הכלים...כי אור הראשון הנקרא כתר הוא לבדו נשאר למעלה גו ההיא רישא דעתיק ושם נחלקה לג' והוא כח"ב שברישא דעתיק. ואור השני הנקרא חכמה ירד למטה ונתחלק לג' חלקים ונעשו חג"ת... ואור הג' הנקרא בינה ירד למטה ונתחלק לג' חלקים ונעשו נה"י דע"י" עכ"ל.
התפללתי להי"ת שיתן לי להבין מה עומק עניין זה ומה ניתן להבין ממנו לנפש?, ובדרך של חלוקה הבחנתי כך:
1) ספק א' הוא בחינת אורך(מלמעה למטה) ע"י התפשטות האור למטה. וספק ב' הוא בחינת רוחב (לרוב הקומה) ע"י ירידת האור בפועל לקומה.
2)הבחנה של התפשטות האור ממקורו למטה והוא נשאר בקומתו (ספק א') והבחנה של התכווצות האור ע"י עקירתו ממקומו (וכעת איבד את שמו המקורי שהיה חכמה או בינה) וירידתו לקומות שתחתיו.
ובדרך של עיון והתעמקות התחדשו תובנות מפליאות:
1) ניתן לבנות בנין ע"י התכווצות או צמצום, שהוא פלא, ובמשל, הרי לא ראינו שע"י שנוריד אבנים מהחומה היא תיבנה.
2) הדרך היחידה להבין בנין ע"י צמצום, במשל, היא רק בהנחה שאנו כביכול מגלפים את האבן הגדולה ומגלים ממנה צורה למשל של חומה.
ומשום שאין סברה בדברי קבלה, שאלותי להרב הגאון:
1) האם ההתבוננות נכונה ויש לה מקום (על אף שאינה כתובה)?
2) איזו עבודת נפש שייך בבחינת בניין ע"י צמצום או התכווצות?
3) מה ההבדל בעבודת נפש של בניין לאורך ושל בניין לרוחב?
4) ע"פ העיון וההתעמקות יש סתירה בדברי הרב, שהרי הרב מדבר על מציאות של עקירת האור ממקומו וירידתו לקומות תחתונות, הלכך אין כאן מציאות של גילוף או סיתות באבן, א"כ איך יוסברו דברי הרב שבונה קומה ע"י חסר!
סליחה על האריכות ותודה מקרב לב להרב על הזמן!
תשובה:
נתבאר הרבה פעמים, אריך – אורך. עתיק – רוחב – עובי.
כל ספק ברדל"א זהו גם וגם, בחינת לית אלקים עמדי, אלקים גימט' גם וגם.
מצד אריך – זהו אורך של כל קוים.
מצד עתיק – נעשה רוחב וכתר שורש לכח"ב, חכמה לחג"ת, בינה לנה"י.
סוד עתיק מלשון "העתקה", נעתק ממקומו. ולכך למשל בסוד דדי בהמה יורד חלקי נו"ה התחתונים לבריאה. וכן עתיק שורשו במלכות של א"ק שירד מתחת לפרסא. וכן נעתק בחינת חכמה לחג"ת ובינה לנה"י.
ושורש עתיק ב"צמצום", שהעתיק אור א"ס שתוך החלל לסביבותיו. ונמצא שהצמצום "חידש מקום". וכן קימץ עצמו אל עצמו, ונעשה ריבוי, והוא שורש מדרגת "הגבורה", ריבוי אור, תוקף, וזהו ע"י צמצום. וכן ע"י הסילוק נשאר רשימו. והרשימו הוא שורש הבנין של העולם התחתון.
ולפיכך חכמה שירדה לחג"ת ובינה לנה"י, והיינו בחינת רשימו שבהם, הוא שורש הבנין. רושם מן הקדום הוא שורש בנין העולם החדש.
אורך, התפשטות, השגה ע"י התפשטות למקום חדש. רוחב, השגת הדבר במקומו. למצוא את הכל כאן.
קטגוריות
