שאלה:
שלום כבוד הרב,
********************************
כשהפלגתי ללכת בעובי היער, נזדמן לי לראות אדם המקים לעצמו בקתה מעצים שחטב, ובכל עת שהייתה לו בליטה - לא טרח ליישר ולהחליק, אלא ניקב חור בזולתו, למול הבליטה, וכך חיבר את העצים אחד לאחד. לאהוב- פירושו להתאים את עצמך לזולתך, ולא ע"י קיצוץ בליטתו, אלא עלייך לקדוח חור כדי לקלוט, לשבץ אותו בתוכך, וע"י זה שאתה מחבר אותו אליך - אתה מתחבר אליו".
[החוזה מלובלין]
"צריך לידע ולהאמין , שנפשו בשורשה, היא גדולה ויקרה, וגבוה מאוד מאוד, ואלפי אלפים ורבי רבבות עולמות בלי שיעור, תלויים בה".
[רבי נחמן מברסלב]
"...ההתבוננות היא מידת עושרו של האדם, ומי שזכה למידה זו - נפתח לפניו עולם ומלואו להתבונן בו, לרדת לתוך עומקם של עניינים רבים, ושום דבר בעולם אינו פעוט מדי או גדול מדי להתבוננות בו, ומכולם יפיק הכרת דברים נפלאים. ומה דל ועני האדם ההולך בעולמו כעיוור בלי התבוננות, אשר כל דברי העולם הגדול אינו אומרים לו מאום...".
[הרב וולבה]
תשובה:
א. האופן שבו אתם מסתכלים על הנישואין הוא האופן הנכון והמתוקן, אולם גם לא מצוי לרוב. יש בני אדם שקיבלו מתנה זו, אולם רובם לא.
חלקם לא מחפשים זאת כי גם בתוך עצמם אין להם זאת. חלקם מחפשים וחשבו שמצאו, וטעו. חלקם מחפשים, והתייאשו. וחלקם חפשו, ומצאו. וחלקם לא חפשו, ומצאו.
השגת שידוך כפי רצונכם זהו "מציאה" ממש, אף שכל שידוך בבחינת מציאה, "מצא אשה מצא טוב". ומציאה זו הוא על הגבול בין טבע לנס.
ב. רוב החברות לא מצאו את מה שאתם מחפשים, ולכך לא שייך לחוש "לא ראויה כמו החברות שכבר זכו..", כי רובם המוחלט לא זכו לכך.
ג. זו בחירה האם להתעקש בתפלה לזכות לכך, או ללכת בדרך כל העולם.
כפי הנראה הנפש שלכם יותר עמוקה ועדינה, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב.
רוב האנשים כמותכם, רובם המוחלט סובלים באותו סבל, חלקם מצאו, חלק התייאשו, וחלקם השיגו חיבור עצמי וחיבור לקב"ה שמחפה על זה.
האופן הנכון, לחוש שהשי"ת עמכם ממש בכל עת, וכל מעשיו לטובתכם. ולזכור את נסיונותיהם של האבות והאמהות הקדושים, ואצלכם זהו נסיון האם לסבול את המשך החיפוש והבלתי נודע, או לוותר על חלק חשוב מאוד מאוד מאוד עבורכם.
קטגוריות
