שאלה:
לכבוד הרב שליט"א , שלום וברכה
המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית - האם נקודת הזמן של תחילת היום (עלות השחר או הנץ) יש לה תוקף חזק ואמיתי להמשכו של יום לטובת העמדת האדם באיזון נפשי נכון להמשך היום? או גם רגע קימת האדם יש לו תוקף חזק כתחילת היום?
ב. בהמשך לאמור לעיל, איזה עבודה יש לעשות בנקודת הזמן? האם נכון לעשות השקטה?
ג. כיוון שעבודת האדם באיזון נפשו דורש עבודה רבה וארוכה, האם נכון לתת דגש רב בתמידות ובמסירות בנקודת זמן ההתחלה כדי ליישב דעתו כדבעי להמשך היום מידי יום וממילא יגיע לאיזון הראוי על ידי הרגל נפשו?
ד. איתא בברכות נא : "אמר רבי ישמעאל בן אלישע: שלשה דברים סח לי סוריאל שר הפנים : אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש ותלבש" - האם אפשר לומר "שאל תטול... בשחרית " דייקא, ללמדך שתיזהר דוקא ברגע זה של קימת היום כי יש בו בחינה
חמורה ומשמעותית על היום כולו, כדי שלא יבא לידי עצלות, ויתגבר כארי. האם תוקף התחלת היום שיתגבר כארי הוא הוראה ראויה או ממש מעכב בהתנהלות היומית עד שכמעט א"א לתקן?
ה. האם הרב יכול לפרט ענייני ניסיונות חייו של האדם, ניסיונות משמיא (לא ניסיונות של יצר רע) מול מצבים שהאדם גורם ומביא על עצמו . מתי זה בחינה של ניסיון מאת ה', ניסיון שאינו תלוי באדם? בכמה ניסיונות כאלה מתנסה האדם בחייו?
בברכה רבה
תשובה:
א. במדרגת "נפש" תלוי בקימה. במדרגת "זמן" תלוי בתחילת היום.
ב. כן. אם כי זהו אופן אחד נכון, וישנם אופנים אחרים.
ג. כן.
ד. כן. מועיל הרבה אולם אינו בגדר שאי אפשר כמעט לתקן.
ה. למיעוט הבנתי אין בכך כללים ברורים.
קטגוריות
