שאלה:
המשך שאלה 8696
תודה רבה לרב על התשובות עד כה.
1.
הרב הסביר שצריך לאחד את הרע בשורש התנועה ולא בניצוץ.
א. האם ההבדל בין "שורש התנועה" לבין ניצוץ המחייהו הוא שניצוץ הוא אותה מידה רק טובה בעוד שורש התנועה הוא התפשטות/התכנסות שזה זהה לכל תנועה באשר היא (מעשה,הרגשה, רצון וכו')? לדוג' אהבה אז יש אהבה לרע ויש את אהבת ה' שזה הניצוץ ויש התפשטות שזו התנועה והיא בעצם מתלבשת בכל הניצוצות הטובים (אהבה, שמחה וכו'). האם הדוגמא וההבנה שלי נכונות?
ב. אם יש 2 תנועות של התכנסות/התפשטות אז למה הרב אומר ששורש התנועה הוא טוב? הרי התכנסות התפשטות הם תנועות נייטרליות רק שיכולות להתלבש בניצוץ טוב או בדבר רע. התפשטות לדבר רע או התפשטות לדבר טוב.
ג. דיברנו על לאחד את הרע בשורשו, למה הרב מדבר בעיקר על להחזיר לשורש התנועה ולא לניצוץ הטוב, מה המכוון של הרב? אם יש שמחה אז מעלה אותה לניצוץ שלה ואם יש עצבות את מעלה אותה לטוב שבו שזה לדוג' עצבות על עבירות וכו' ואז חי ברצוא ושוב או בהויה עם התראויות לא רעות, למה רק בשורשי התנועות אני מגיע לאחדות טוב ורע ולא פה?
ד. שהרב אומר "הויה שמתראה בפנים הרבה, “הויה אחת”, שכוללת את כל ההתראויות" אם אני מדייק היא כוללת את כל ההתראויות הטובות ולא ההתראויות הנפולות, וביותר דיוק ההתראויות הנפולות נתפסות אצלה כדימיון בעוד ההתראויות הטובות נתפסות אצלה כהתראויות אמת של ההויה, האם הבנתי נכונה וזו התפיסה השלמה?
2.
א. שאלתי שיש גילוי ויש את ההויה אותה הוא מגלה ולכן יש פה עדיין שתי דברים גילוי והויה והרב אמר לי שבאמת אין הויה בערכנו אלא יש רק גילוי אחד שהוא הויה ובגילוי הזה פרטים שונים, לכן אני מבין שהפרטים השונים לא נתפסים כגילוי על אותו גילוי של הויה.
אם ככה והפרטים הם מקשה אחת כמו המנורה אז עדיין מדובר פה על מציאות ברת חילוק, כי המנורה אע"פ שהיא מקשה אחת היא ברת חילוק והרי עצם הוא בלתי מתחלק. אז אני מבין שלא הבנתי את דברי הרב. לעולם הרי גילוי הוא כוח נוסף על העצם ואם יש רק גילוי שמורכב מפרטים שונים רק שהם מקשה אחת אז זה לא עצם.
ב. לגבי איך לתפוס את ההתראויות השונות (אהבה, חכמה וכו') ולא לאבד את דקותם שהם נתפסים כחלק מהעצם, אני מבין שזה יכול להיות רק אם אני תופס אותם כמקשה אחת כמו שהרב ציין לעיל אבל אז העצם המתגלה הוא סך כל הפרטים והרי העצם מופשט מהפרטים. ובעיקר השאלה היא בהבחנה הנפשית איך אדם צריך לתפוס את ההתראויות השונות ולא לאבד את הדקות שלהם בכך שהוא מגיע בהם לתפיסת כלל (שהם גילוי של עצם).
ג. "תפיסה זו היא תפיסת עולם העקודים, עשרה אורות בכלי אחד" גם לפי מה שהרב אומר לי עדיין יש פה התפרטות של אורות אפילו שזה בכלי אחד.
תודה רבה על כל העזרה בנושאים האלה אני לא יודע באיזה מקום אחר הייתי יכול לקבל תשובות בנושאים האלה.
תשובה:
א. יש את שורש התנועה הכללית, התפשטות והסתלקות. ויש שורש התנועה הפרטית לאותה תנועה.
תנועה כאהבה, אהבה כמים, אהבה כאש, כמים התפשטות, כאש הסתלקות.
תנועה כיראה, יראת הרוממות, התפשטות. יראת העונש, הסתלקות. וכן שאר המידות.
וזהו אור של אהבה, יראה, וכדו'.
ויש ניצות שירד לבי"ע, ומתלבש בלבושי בי"ע, ושם יש טוב ורע. ובערך לאצילות זהו "ניצוץ", אולם בערך לבי"ע זה "אור".
ב. שורש התנועה הכללית טוב כולו. שורש התנועה הפרטית כנ"ל כגון אהבה ויראה, טוב כולו. הניצוץ יכול להתלבש ברע או בטוב. אולם הוא לעצמו טוב.
ג. הניצוץ לעולם טוב, הלבוש רע. נצרך להפשיט הלבוש הרע ולהלבישו בטוב, וזה בתוך בי"ע. ונצרך לעלות הניצוץ לאצילות, בסוד יחוד בי"ע באצילות, כמ"ש הרמח"ל.
ד. בשורש כאשר רואים את כל ההתראויות יחד, אזי הרע נראה אחרת, ואזי הוא טוב. לא שיש שם התראות אחרת כפשוטו. אלא למטה מצד הפירוד נראה כרע, אולם מצד היחוד מקבל יחס שונה, וזהו טוב.
2.
א. זה עצם שיש בו חלקים. כדוגמת כלי העקודים, שהוא כלי אחד, וכלשון הרמח"ל יש לו עשרה שנתות.
ב. עצם אחד שמתראה בפנים רבות. שאלתך מפרידה בין אחדות להתפרטות. בשורש ההתפרטות חד עם האחדות. הויה אחת שמתראה בכל הפנים. זהו סוד פנימיות הבריאה, וסוד מדרגת השגת הנפש. צריך בכי וזיכוך לתפוס זאת תפיסת שכל ולב.
ג. שם האורות והכלים חד הם, אין פירוד.
קטגוריות
