שאלה:
שלום כבוד הרב,
בפרשת השבוע כי תצא מסופר על אשת יפת תואר וקראתי ברמב"ם שיש דעות של ראשונים שמתירים אפילו לכהן ביאה ראשונה על אשת יפת תואר, כיוון שלא דיברה התורה אלא כנגד יצר הרע. וכן בהמשך מסופר על נערה מאורשה שנאנסת ושהעונש של האנס הוא שישא איתה ולא יוכל שלחה כל ימיו. מצאתי את עצמי אחר כך כועסת על בעלי בלי סיבה נראית לעין. והבנתי שזה כיוון שהדברי תורה האלו לא מובנים לי בכלל ומכעיסים אותי. זה מעלה אצלי חשש שיש חס ושלום הפקרות בהיתר. האם הרב יוכל ליישב את ההרגשה הזו? הרי זה ודאי שהאישה שנאנסה לא תרצה להתחתן ולראות לנגד עיניה את האדם שקם ורצחה נפש נכון? אז למה כך כתוב בתורה הקדושה? או דעת של ראשונים ( לא יודעת מי) שמתירים לכהן שאפילו לא יוכל לגייר את אותה גויה ולשאתה כדין? למה הותר כזה דבר? ומה עם גברים נשואים האם גם להם זה מותר? ( אשת יפת תואר). האם זה לא פוגע בחיבור ובקדושה של איש כאשר יש לו מספר נשים?
תשובה:
התורה נקראת "שכל נבדל" בלשון המהר"ל פעמים רבות.
ההסתכלות שלכם על התורה "בכל אנושי" יוצרת הרבה שאלות שלא תמיד מצוי להם תשובות.
נכון הדבר שהרבה רבנים ודרשנים ומרצים מנסים להסביר לציבור הרחב את התורה כהבנה של שכל אנושי, אולם אי אפשר להסביר הכל בשכל זה.
ולפיכך הפתרון נעוץ בחיבור לשכל נבדל, שכל אלוקי, ושם המבט השכלי שונה. שם הכל מובן. זהו השכל היחיד שדרכו אפשר להבין את התורה בשלמות.
זולת כך, ישנם חלקים מובנים יותר, וישנם חלקים מובנים פחות.
קושי זה קיים לרוב אצל אלו שאינם שומרים תורה ומצוות, ושואלים הרבה שאלות על התורה, וחלקם הגדול נובע ממבט של שכל אנושי שכמעט שווה אצל ישראל ואומות העולם.
הפתרון נעוץ בקבלת השכל החדש, ולא בהלבשה של הכל בשכל אנושי.
קטגוריות
