שאלה:
שלו’ להרב
א)מהו הענין לקרוא לילד בשם הנפטר (כמו הסבא או סבתא של הילד), האם זה לטובת הנפטר (לגרום לו זכותים) או לטובת הילד או מסיבות אחרות?
ב) וכמו כן מהו הענין לקרוא ילד בשם צדיק, האם זה כדי ליתן עוד זכותים להצדיק הנפטר או לטובת הילד או מסיבות אחרות?
ג) ואם הוסיף שם להילד בנוסף לשם הנפטר או לשם הצדיק שקוראים אותו, האם זה עושה שינוי, כיון שהוי שם אחרת? או שיש בכלל מאתים מנה?
ד) ואם יש ענין לקרוא הילד בשם צדיק מסוים או בשם סבא שהיה צדיק, משום כל מעלה שיהא (לדוגמא, כמו ששמעתי שניצוץ הנפטר או של הצדיק נכנס בנפש הילד), א”כ לכאורה עדיף בכל אופן לקרותו בשם של הצדיקים הגמורים ביותר של כל הבריאה שהיו העמודים, כמו האבות, משה, אהרן, יוסף, דוד וכו’.
ה) ואם נותנים שני שמות להילד, וקוראים הילד בשם אחד מהן, האם בזה מכניסים רק המעלות של אותו נפטר או של אותו צדיק שקוראים אותו?
ו) ואם קוראים הילד באיזה כינוי במקום שמו או שמה (לדוגמא אם שם הילדה הוא “רבקה” וההורים קוראים אותה “רבקי” או רבקעלעה או “ריקי”) האם עדיין יש להילד את המעלות של הנפטר או הצדיק?
ז) ואם אפשר להרב לציין לי מראה מקומות כדי שאני יכול לעיין בסוגיא זו
יישר כחך להרב
תשובה:
א. להמשיך את ניצוצי אור נשמתו לולד, ועי"ז המעשים הטובים של הולד מועילים יותר לנפטר שנקרא על שמו.
ב. מוסיף גם להצדיק, בבחינת "אגורה באהליך עולמים", שדר בשני עולמות יחד. וכן לולד שמקבל הארה מנשמת הצדיק.
ג. אם נקרא בפועל בשני השמות, מועיל פורתא.
ד. על דרך כלל ככל שהנפטר נסתלק לפני הרבה שנים כך מתמעט הארתו. ולכך נהגו יותר לקרוא ע"ש צדיקים של הדורות האחרונים. לערב ב' שמות מועיל פורתא כנ"ל. לכך אין ראוי לקרוא ע"ש ריבוי של צדיקים.
ה. בעיקר ע"פ השם שנקרא בפועל.
ו. בכיסוי, אולם אינו יוצא כראוי מן הכח לפועל.
ז. בשנים האחרונות הוציאו ספר מיוחד שעוסק בעניינים אלו, של קריאת שמות.
קטגוריות