שאלה:
[8 שאלות על שקט]
בס"ד. פעם שאלתי את הרב שאני לומד טוב רק כשיש לי שקט גמור וכשיש לי חדר שאין שם שום בנ"א הלומדים בקול, ואם הם לומדים בקול זה מפריע אותי, ועל כן יש לי קושי גדול ללמוד בבהמ"ד כשיש שמה אחרים. הרב אמר לי שיש בנ"א שצריכים מאד מאד שקט כדי לרכז כראוי.
(א) האם זה נובע מנפש שקיטה שתמיד רוצה לחיות בשקט, או האם זה נובע מנפש רועשת וסוערת שחושק לשקט בנפש כדי לצאת מכל הרעש הפנימי?
(ב) האם נפש שקיטה ומדת השקט שבנפש נובע מיסוד העפר מתוקן (עפר עליונה שהוא מקום ההוי"ה שאינו בר שינוי ועל כל היסוד השקט ביותר הוא יסוד העפר) או האם מדת שקט נובע מיסוד המים מתוקן שבנפש (מים שקטים, מים עליונים בנפש)?
(ג) הרב מסביר שהמקום הפנימי בנפש הוא מקום "שקט" בנפש, אבל אם שקט נובע ממים או מעפר, נמצא שמקום הפנימי הנפש הוא מים או עפר (עכ"פ מים עליונים שהם "מים שקטים" או "מים עליונים" בנפש, או העפר המתוקן בנפש שהוא המקום הוי' שאינו משתנה)?
(ד) האם "נפש סוערת" נובע מיסוד הרוח?
(ה) האם ביקוש ללמוד בשקט כהנ"ל דומה להטענה של חז"ל על יעקב אבינו ש"בקש לישב בשלוה", שבודאי קאי על לימוד התורה מתוך שלוה ומנוחה, ואעפ"כ זה לא היה רצון ה' כיון שהקב"ה רוצה שהאדם ילמוד תורה מתוך אף ורוגז (וע"כ קפץ עליו רוגזו של יוסף), ועל כן כל אדם צריך להדחיק את עצמו ללמוד בבהמ"ד ובחבורה שיש למה בנ"א לומדים בקול על אף שהקול מפריע לו?
(ו) שמעתי שהחזו"א ור' אלישיב למדו בשקט, האם זה משום שהיו צריכים שקט לנפשם כדי ללמוד או משום סיבות עליונות כגון לימוד התורה בצניעות או ללמוד לבד עם הקב"ה?
(ז) ואם זה נובע מצורך מאד בשקט, האם יש להאדם שחש מאד צורך לשקט בנפש ג"כ לנהוג כמו גדולים הנ"ל או שזהו רק לגדולים? (וכמו במצבי שכל קול בבהמ"ד מפריע אותי ואפי' קול של אדם אחד (ובאמת קול של אדם אחד מפריע לי יותר מבהמ"ד מלא משום שעל ידי קול אחת אני מיד נעשה כולו מרוכז בקולו של הלומד ואני לא יכול לרכז מוחי על לימודי)
(ח) ואם באמת אדם שיש לו הרבה צריך שקט ג"כ צריך לאזן נפשו ע"י לימוד בבהמ"ד, האם יש לו ללמוד רוב לימוד בשקט לבד בחדר שקט ורק קצת בבהמ"ד כשיש שמה אחרים (כיון שהוא לומד יותר בטוב כשיש לו שקט גמור, רק שהוא למעשה צריך לאזן את הנפש שלו יותר) או אדרבה, הוא צריך ללמוד רוב לימודו בבהמ"ד שיש שמה אחרים רק שיש לו לייחד זמן לעצמו שבו הוא יכול ללמוד בשקט? מה צריך להיות האיזון?
בתודה רבה
תשובה:
א. אפשר כך ואפשר כך. אצלך כרגע בעיקר זה נובע מרעש פנימי ורגישות יתר.
ב. מעפר, או מאיזון כללי, או ממים.
ג. המקום הפנימי, בחיצוניות הוא מאוזן, ובפנימיות הוא הויה אחת, ולכך היא שקטה.
ד. או אש, או רוח, או חוסר איזון. וכן אש ורוח שבארמ"ע בפרטות, ולא דוקא אש או רוח דכללות.
ה. חלק עם הציבור, וכתב במסילת ישרים כמה פעמים שעיקר עסקו יהיה לבד ומעט עם הציבור.
ו. גם וגם. ומפני שהיה להם "מבט שלהם". וכן אי רצון לצאת מעצמם.
ז. נצרך משקל החסידות, מה היתרונות ומה החסרונות, ולפ"ז להכריע.
ח. כנ"ל אות ה'. וכמובן הדבר משתנה מאדם לאדם, וכמות ומהות השקט שנצרך.
קטגוריות
