שאלה:
שלום הרב שליט"א. הכרת תודה אינסופית על כל הספרים באנגלית ובעברית, השיעורים, והשאלות והתשובות.
אני התלמיד ששאל כמה פעמים את הנושא של ראייה רוחנית. אני יודע שאני שואל הרבה שאלות, אני מקווה שזה לא מטריד את הרב, הרב צריך לדעת כמה זה עוזר לי .
יש לי כמה מחשבות שמשתמשות בכוח הדמיון שלי שאני מרגיש שמחבר אותי מאוד חזק להשם ולהרגשות רוחניות בכלל. לא קראתי את אלה לגמרי בספרים, כמה נקודות קראתי בספרים, אבל רוב המחשבות הגיעו כפועל יוצא של הכמיהה הפנימית שלי.
אתאר כמה מהם, השאלה העיקרית שלי היא: האם מותר לחשוב על מחשבות כאלה.
1. אני אדמיין את עצמי בטלית ובתפילין ואני משתחווה לאש של שחור-לבן בשם השם.
2. אני מדמיין את עצמי בשדה או בהר ואני צועק: השם הוא אלוהי-ם! שוב ושוב. במוחי אני אומר “אדונ-י” ,לא “השם”.
3. אני מדמיין שאני עומד על שפת נהר, ושמו של השם הוא אותיות שחורות גדולות מאוד, עשויות מאבן שחורה, ואני פשוט עומד ומביט.
4. אני מדמיין ששם השם כתוב על פני השמים באותיות זהב גדולות מאוד, ויש זרמי זהב משמו יורדים ונותנים הכל חיים: העצים, הפרחים, בעלי החיים, האנשים וכו '.
5. אני מדמיין לעצמי שאני אדם עני, שמתדפק על דלת בית יקר מאוד גדול, בתקווה שהבעל יפתח לי את הדלת. המשל ברור. אני מקפיד להזכיר לעצמי שזה משל, לא לתת צורה להשם חלילה.
האם מחשבות אלו, וכמותן, מותרות? האם כדאי לחשוב על המחשבות האלה? באמצעות המחשבות הללו, האם לאחר שהרגשתי הקשר להשם, האם יש לַעֲזוֹב את המחשבות? ופשוט לחשוב ולהרגיש את הקשר עצמו? או להמשיך לחשוב כך שהקשר יהיה חזק ואמיתי יותר?
אני רוצה שהרב יידע, שאני לא מבלה יותר מ 20-15 דקות ביום במחשבות כאלה.
שוב, תודה לרב שליט"א
תשובה:
א. כן.
ב. כן.
ג. כן.
ד. כן.
ה. כן.
זהו דרך שיש בה סכנה של דמיון, ונצרך זהירות רבה, ובאופן של הפשטה והלבשה. הלבשה של המדמה, הפשטה והרגשת הקשר, וחוזר חלילה. ובסוף לצאת עם הקשר העמוק.
במקביל יש לאזן עם מוחין של עיון התוה"ק ועשיה של קדושה.
קטגוריות
