שאלה:
לכבוד הרב שליט"א
יישר כוח עצום על שפע של עומק דעת ותורה שכבוד הרב מביא לעולם עבור כולנו.
שאילה שמעסיקה אותי: אדם שמצד אחד מבין היטב שהתפקיד שלוצריך להתמקד בעבודתי הפנימית, בעולם הרוחני. מצד שני הינו עדיין רחוק ממצב שבו כל החיות תישאב מתוך עבודה פנימית. יתירה מזו, רוב החיות שלו נשאבת מהחיים החיצוניים, זאת בגלל מניעות שטרם מצא דרך להתגבר עליהם. כך יוצא שבאופן מעשי הוא זקוק ל"חיים חיצוניים" ואם הוא יצמצם אותם הינו חושש שישאר קרח מכאן ומכאן.
כעת נשאלת השאילה: האם זה נכון להשקיע ב"חיים החיצוניים" - ולו יהיו חיים תורניים, אבל החיות הוא מהחיצוניות שלהם - מאחר והוא זקוק לכך באופן מעשי, כמובן תוך כדי נסיונות לטפח את חייו הפנימיים? תודה רבה.
תשובה:
כן.
מחד על האדם להיות מודע היכן מדרגתו, ומאידך לברר באר היטב מה שאיפותיו, ואיך הדרך להגיע מהמקום שבו נמצא עתה – לשם, מתוך פעולה לפי מדרגתו עתה, פעולה של התקדמות.
אולם בכל מהלך חיצוני, עליו לחפש ולו נקודה פנימית אחת קטנה. וכמ"ש בשם הגר"א, שמה שאמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, פירושו שימצא נקודת לשמה בתוך השלא לשמה.
קטגוריות
