שאלה:
שלום כבוד הרב
הרב כתב בדע את הרגשותך עמ' כט עבודת אהבת ישראל היא להגדיל כל הזמן את ההתפשטות ולהקטין את ההתכנסות לתוך עצמו ובעומק הדק ישנה הבחנה מתהפכת, שההתפשטות היא לעצמו וההתכנסות לכללות נשמות ישראל.
הרב יכול בבקשה להסביר לי בכמה מילים את העומק הדק, את ההבחנה המתהפכת
תודה רבה
תשובה:
לפיכך נברא האדם "יחידי", מעין יחידו של עולם. וע"י כניסה לתוך עצמו דבק ב"יחידי", ביחידו של עולם, שאין לו סוף.
לעומת כך, כללות נשמות ישראל מצד אחד הם "אחד", כנסת ישראל, אולם מאידך שורש לריבוי, ששים "ריבוא", לשון ריבוי. ולכך זה צמצום, התכנסות.
קטגוריות
