גוף ונשמה , ס”מ – סימן ,וסימנא לאו מילתא. ותיקונו. [#9349]

י"א תשרי התשפ"א

שאלה:

שלום לכבוד הרב,

שאלנו את הרב בעל פה אחר שיעור, אך נצרך תוספת בירור בס”ד, אשתדל לתמצת מאוד,
במהלך של בירור נשמה שכלואה בגוף, בתחילת דרכו של אדם, מצד עומק חטא אדה”ר.
לפני חטא אדה”ר יצהר/סמ היה חיצוני, דהיינו ברור היה לאדם שהרע לא הוא עצמו, רק יצהר שכנע ואדה”ר קיבל לעשות עבירה לשמה ולערב עצמו עם יצהר, עד השתא בכל נסיון נדמה לאדם שהוא הגוף והוא חפץ לעבור עבירה, לינוק מין הטומאה,
1. אז נגדיר את האדם כנמצא במקום הטומאה בכל עבירה שרגיל בה, שמשם יונק חיות, שנעשית לו כהיתר? וכל מידה רעה/תאוות/יצרים שיש לו זה מחייליו של הסמ, ששומר על השער שלא יצא ( דומיא דיציאת מצרים).
2. מצד כך הס”מ/יצהר כאשר פועל, פועל בשתי מהלכים, האחד העבירה גופא( שליח של סמ יוצר סימן) , והשני להכניס את האדם עוד יותר בקליפה כיביכול להמשיך שורש חטא אדהר (בכך מסמא את האדם שלא יראה את סימניו שיהיה סימנא לאו מילתא), בכדי שהאדם יטמע עוד יותר עם יצהר בתוכו.
מצד התיקון – על האדם להילחם ביצר ולא לעבור עבירה פרטית, ובנוסף לראות את האמת שלא הוא חפץ ברע, אלא הגוף שהוא נמצא בתוכו. ומה שהוא חש התלהטות היצרים זה סימן (ס”מ) שפעל כאן יצהר, יצה”ר מצידו חפץ שיהיה סימנא לאו מילתא, ושהאדם יראה את הסימנא- שיהיה מילתא.
והשאלה:
1 .האם המהלך שהסברתי נכון/אמיתי?
2.עד כמה שאדם נמצא במהלך זה, להתנתק מין הקליפה, ולא לחיות/לזון ממנה, מאידך גם לא בקע פנימה לקדושה לחלוטין, הרב הגדיר זאת קליפת נוגה, שיונקת משני המקומות.
במהלך עבודת הבירור של נשמה בגוף, לא מצאנו בדע את עצמך התייחסות לקליפת נוגה, כך זו הצורה לחיות? איתה? (הרי חלילה גם רוצה לקבל חיות מין האיסור, או לכה”פ מין ההיתר ואז חלילה יסיתנו אל האיסור) או שצריך להתנתק גם ממנה כעת או לאחר מיכן. איך עושים זאת? מה מהלך העבודה איתה?
3. האם בעת המלחמה לא לתת לגוף נקודות של חיות כמו שהיה רגיל, זו מלחמה גורפת? מוחלטת? בכל פעם ששם לב לגופניות צריך לברר אותה מיד שמה שמרגיש כעת זה הגוף, ולי אין חפץ בזה, וגם לא להתחבר לזה במעשה בפועל? או שמא פעולה אחרת?
4., באיזה שלב יהיה נכון לשלב את העבודה לחיבור לבורא ית’. כבר בראשית או רק לאחר בירור משמעותי?

גמר חתימה טובה ושנה טובה.
ישר כח גדול לרב, מצפים ומייחלים לגאולה השלימה.

תשובה:

א. תחילה חש רצון עצמי, ואח”כ אחר ששנה בה נעשית לו כהיתר, ונראה לו חלק מהויתו.

ב. לאחר מכן. להקטין בהדרגה את תאותיו המותרים, ולקבל לאט לאט יותר ויותר חיות מן הקדושה.

ג. לעשות זאת בשום שכל, כגון ג’ פעמים בכל יום, ולא בכל פעם.

ד. כבר בראשית ייחד כמה דקות ביום לחיבור פשוט לקב”ה.