שאלה:
א) מה החילוק בין הרגשת קרבת ה' של גוי לקרבת ה' של ישראל? הן ישראל והן גוי יכולים לחוש את האור א"ס, תפיסה אחדותית, ואיך שהכל אחד, בלבם.
ב) לעת"ל שכל העולם יגיעו להכרת ה' ודביקת בה' בשלימות, האם תהי' חילוק בין הכרת ה' של גוי להכרת ה' של ישראל?
ג) הרב מבאר בדרשה על סוכות שלעת"ל על אף שתהי' השתוות בכל העולם מ"מ ישראל תהיו חשובים יותר להרבש"ע מהגויים, וזהו הגילוי של שמיני עצרת שהוא תפיסת ה"שמיני" שהוא תפיסת לעתיד לבוא, שיש יחוד בין ישראל להרבש"ע משא"כ להגויים שלא יהי' היחוד הזו ביניהם לרבש"ע. וקשה לי דהא אור דעת"ל הוא חזרה לאור של קודם החטא, וכתב הלשם שקודם חטא אדה"ר היה הכל שווה ולא היה חילוק בין גוים לישראל, וכל חילוק בין ישראל לגוים נעשה רק מכח הפירוד ע"י החטא, וא"כ לעתיד שהכל תחזור למצב הראשוני שבו לא היה חילוק בין ישראל לגויים למה אז הכלל ישראל יהיו חשובים יותר להרבש"ע מהגויים.
תודה רבה להרב,
תשובה:
א. נתבאר בתשובות בספר שאל ליבי. ישראל כללות יש ואין, לעומת עכו"ם. ישראל יכול לחוש את הקב"ה מתגלה בכל פרט ופרט, וגם גילוי פשוט. יחודא עילאה ותתאה יחדיו.
ב. כן.
ג. כולם היו כלולים באדה"ר, אולם גם בו היה מדרגת ראש, לב, ועקביים, וכו'.
קטגוריות
