שאלה:
לכבוד מורנו הרב שליט"א
בספר שאל ליבי (שאלה שמ"ה) הרב מדבר על שורש הרע שמשבירת מלכין קדמאין, ונכתב שם: שמצד אור אחרית הימים מתגלה שורש הרע, ולא משורש חטא אדם הראשון
א. האם נפשות שמתגלה בהם בפרטות שורש הרע (כפי שנראה לכאורה מהתשובה שם שיש נפשות שמושרשות שם), הרי שגם מתגלה בהם מציאות של עולם התוהו - ריבוי אור ללא כלים, מידות ללא גבול?
והאם ה-"אנא אמלוך" נובע מהנקודה של ריבוי האור או מנקודה שונה.
ב. הרב באר שם ששורש הרע הוא גאוה "אנא אמלוך", ומתגלה ע"י המדמה שכולם צריכים להיות כמוני וכ'ו, ואז נכתב "זאת ועוד בהתלבשות בנפש הבהמית ומתלבש בגוונים שונים, פעם בתאווה, פעם בפחד, פעם בשפלות" וכ'ו.
מה מוליד בנפש הבהמית את ההלבשות האלו, האם כח הגאווה - "אנא אמלוך", או כח המדמה, או צרופם יחד, או לפי הנ"ל - מידות ללא גבול.
וגם, לכאורה הכוונה בהנ"ל ששורש הרע כפי שהוסבר שם, מוליד בנפש הבהמית תפיסה והרגשה מעוותת שמכח זה נולדות כל מיני הלבשות שונות
אם כך הוא, מהי מהות התפיסה המעוותת שבנפש הבהמית?
והאם לשנות את התפיסה המעוותת הזו, ג"כ הדרך היא לעבוד על השורש העליון כמו שהוסבר בתשובה שם ע"י "לשמה", "עבודה על גאווה", "נוקבא דתיקון", "מסירות נפש", או שיש לעבוד ישירות על שינוי התפיסה בנפש הבהמית.
ג. בשיעור "אפר דאש דאש - כבוד", הרב באר שלתקן את שורש המידה רעה של האדם שמשבירת מלכי אדום, הוא מכח "אתהפכא",וזה ע"י גילוי הכבוד העליון שמתגלה בתחתון, וא"כ מי שמתגלה בנפשו בפרטות שורש הרע שמשבירת מלכי אדום - אנא אמלוך, צריך להיות שעיקר עבודתו היא לגלות את כבוד ה' המתגלה בנפשו, האם אכן כך הוא?
בהודאה גדולה מעומק הלב,
תשובה:
א. לא בהכרח, זהו "שורש" השבירה, אולם לתתא יש כלים שבורים עם ניצוצות מועטים. אנא אמלוך נובע מיסוד האש, וכן מריבוי אור שכל אשר מקבל גם אורות נוספים שתחתיו. ובשורש זהו גילוי מלכות ה', שמייחסה לאני.
ב. בשורש "אנא אמלוך", לתתא כלים שבורים, מידות בלתי מתוקנות שעסוקות ב"אנא", ורואות הכל במבט של "אני". לא בהכרח "אמלוך", אלא "אנא", התעסקות מסביב לאני.
ג. צורת עבודה אפשרית גם וגם.
קטגוריות
