שאלה:
מהו הענין שהקב"ה יראה ב"ענן" דייקא, כגון וירד ה' בענן על הר סיני, ואראה בענן, וכו'? האם זה נחשב כראיית הקב"ה (עכ"פ כבודו ולא עצמותו)? הם ראיית ענני הכבוד במדבר היו נחשב כראיית כבודו של הקב"ה?
וכן מהו ענין ענני כבוד שלזכרם לחד מ"ד עושים סוכות?
תשובה:
ענן הוא אופן מגילויי הקב"ה, וכתיב "וכבוד" ה' נראה בענן. וגילוי זה אף אחר חטא העגל, כמ"ש בעמק המלך (ש"ה, פרק כ) וסוד המקיף הזה הוא סוד ענני כבוד שהיו מקיפים את ישראל אף קצת אחר החטא.
ושורש גילוי זה מהותו: עיין ספר הפליאה (ד"ה ודע והאמין כי יש אופן אחד) וז"ל, שנו במתיבתא דרקיעא, כשהיו ישראל במדבר היו "מקיפין" ז' ענני כבוד עליהם, א' מלפניהם, וא' מאחוריהם, ושנים משני צדיהם, וא' למעלה מפני החמה והצינה, ואחד לפניהם משפיל הגבוה ומגביה הנמוך, וכו', וא' למטה, ואחד מאחוריהם לקבל אבני בליסטראות, ואחד מאיר להם. עכ"ל. והיינו ו' עננים לנחותם בדרך נכונה, ואחד מהותו "הארה". הארת כבוד כנ"ל. ולכך שם השר הממונה על ענני כבוד נקרא 'מכבדיאל' (עיין סודי רזא, אות ר'), לשון כבוד. ועיין עמק המלך (שער יג, פרק מה).
ועיין תיקוני זהר חדש (ספרא תנינא) שענן וערפל, אבא ואמא, וז' ענני כבוד שבע ספירן. ועיי"ש (תיקונים, עד, ע"ב) שכינתא כלילא משבעה ענני כבוד. ועיין ישרש יעקב (ערך ענני כבוד). ולכך היו מכסים את בנ"י ולא את הערב רב, כמ"ש שם (ח"ב, קצא, ע"ב). ועיין פרדס רימונים (שער כג, פרק טז, ערך ענן).
ובאו בזכות אהרן, כמ"ש שם (קג, ע"א), ועוד. כלומר, מידת מדרגת אהרן של גילוי הקב"ה בעולם. וכמ"ש שם (רפג, ע"א) דאהרן דרועא ימינא דישראל הוה. גילוי מידת חסדו של הקב"ה. וכתיב חסד "אל" כל היום. ועיין רמ"ז (דברים) ענני כבוד, גימט' ז' פעמים אל. ועיין עמק המלך (שי"ד, פרק קנב) שם א"ל, במילואו, עולה הקיף, ענני כבוד.
והוא היפך ענן דקלקול, שנאמר בו סכת בענן לך מעבור תפלה, ענן המסתיר ומעלים. וז"ל הציוני (בשלח) שאר עננים מעכבים את התפלה. ולהיפך ענן של קדושה מעלה התפלה, כמ"ש "ואד יעלה מן הארץ", ותרגם יונתן וענן יקרא הוה סליק מתחות כורסי יקרא. ובחולין אמרו, ואד יעלה מן הארץ, מלמד שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. עיין רקאנטי (בראשית).
ובסוכות נידונים על המים, כי "סוד סוכה רמז לשבעה ענני כבוד" (לשון הרקאנטי, האזינו). ואזי מתקבל התפלה על המים, ודו"ק. ועיין שושן סודות (אות תקנז, סוד חג הסוכות). ועיין חמדת ימים (חג הסוכות, פרק ה). ועץ חיים (שער לב, פ"ו, מ"ת). ושער הכוונות (דרושי חג הסוכות, דרוש ד').
קטגוריות
