שאלה:
בחוה"מ נשאלה שאלה חמורה בבית המדרש אודות גדרי חילול השם, אחר שרבים בציבור החרדי החזיקו בתפילתם ולימודם בביה"כ, ויש גם שלא ביטלו מנהגם בשמחת בית השואבה, מה שיצר חיכוכים עם כוחות המשטרה שבאו לפנות את המתפללים עד כדי אלימות קשה, וגרם לרעש גדול בתקשורת הכללית וכו', וזה היה בכל הערים החרדיות ובמגוון חוגים.
וכאן היו שצידדו לומר שהמאבקים האלה שיוצאים לתקשורת יש בהם חילול ה', כך נטען בעיקר מהבעלי תשובה שבינינו שזוכרים את ההשתלחויות בתקשורת מהזמנים שהם היו בצד השני וכיצד הם קיבלו את הדברים אז, וגם יש אברכים שדעתם כך שכל מאבק עם השלטונות גם אם הוא נכון ע"פ תורה יש בו משום חילול ה' כלפי הבריות שאומרות ראו פלוני שלמד תורה כמה מכוערים מעשיו וכו'. ומאידך יש שצידדו בנחרצות שאין לנו לחוש למה שחושבים עלינו וכיצד מציגים אותנו בציבור הכללי החילוני, משום שאין להם את סולם הערכים שלנו ומה שחשוב לנו באמת, ואין לנו לבטל תורה ותפילה בבה"כ בשביל שכך החליטו בשלטון הערב רב, ועליהם להבין שאם אפשר להכנס למכולת ולהחזיק בעגלת קניות, כך להבדיל אפשר להכנס לביה"כ ולהחזיק בס"ת, והכל הוא ענין של סולם ערכים, ולא אמרו בגמ' היכי דמי חילול ה' וכו' רק בפני הבריות שמחזיקים בסולם ערכים נכון ע"פ תורה, שהם מצפים מתופסי התורה שיקיימוה בשלמות הראויה.
תשובה:
ניתן מבט פנימי למצב הנוכחי.
כשם שהיה להבדיל לפני השואה, תערובת וקירבה בין יהודים לבין אומות העולם, וחלק מתהליך השואה בא להבדיל ולהבליט מיהו יהודי, כנודע, וכשם שחידדו רבותינו. כן הדבר בארץ ישראל, כפי שאמר החזו"א, שאינו חושש מן המלחמה עם פורקי עול תורה ומצוות, אלא ח"ו שמא יהנו מקירבתם. וכבר אמר שיחזיק מעמדם בין ס' לע' שנה. ולא נפל מדבריו ארצה. במצב קירבה זו באופני קירבה רבים, מסבב הקב"ה בהנהגתו דברים שיצרו פחד והבדלה, וזה התהליך שנעשה עתה.
ולכך, אין עיקר הנידון כאן השתא חילול השם, אלא זו הנהגת ה' להבדיל בין מקדשי שמו, לבין אלו שעדיין לא זכו לכך, הבדלה במעשה, בהרגשה, ובדעה, ובכל קומת הנפש, במקביל לאהבת ישראל עמוקה מאוד.
זו הדרך לכו בה!
קטגוריות
