שאלה:
המשך שאלה 7641
1. הרב ענה לי שהנשמה לא צריכה תיקון אלא זה התעלות וכך היא עולה ונכללת באינסוף בשונה מהנפש הבהמית/הגוף,
הרב יוכל להסביר לי אז מה ההבדל בין תיקון להתעלות? לפי הבנתי בשניהם התפיסה הנוכחית היא דימיון ביחס לתפיסה העליונה ולכן גם חיים של נפש בהמית צריכים תיקון כדי לחיות חיים אלוקיים וגם חיים של נשמה פרטית שלא מוכר שהכל א"ס צריכים תיקון כדי להכיר שהכל ה' ואין התפרטות, רק שבכל אחד סגנון העבודה שונה, אבל עדיין שניהם נמצאים במצב זמני ולא רצוי ביחס למצב הסופי. אז בעצם למה הנשמה לא צריכה תיקון? ומה ההבדל המפורט בין תיקון להתעלות?
2. הרב אומר שיהודי משיג את היש שבאין וגוי רק את האין,
אני מבין שיש "אפס" שזה העדר בעצם ויש "אין" שזה אומר שבענף נרגש המקור,
מה ההבדל בהכרה בין יש שבאין (ששייך ליהודי) לבין אין שבאין (ששייך גם לגוי)?
אשמח שהרב יתקן אותי אם לא דייקתי פה במשהו.
תשובה:
א. תיקון – בערך אותו עולם בלתי שלם.
התעלות – בערך אותו עולם שלם, אולם ביחס לעולם העליון חסר.
ב. אפס – העדר עתיק.
אין – שורש ההויה – אריך.
יש שבאין – איך הכל גנוז בהעלם באין.
אין שבאין – איך שולל את כל אלו שתחתיו. אינו העדר, אלא גילוי התחתון ושלילתו.
קטגוריות
