שאלה:
אני קצת מבולבל מה צריך להיות היחס הנכונה שצריך להיות כלפי המצב הנוכחית בעולם..
א) האם יש לראות סגירת הישיבות ובתי כנסיות בארץ ישראל וכן עכשיו באמריקא (בעיר נו יארק ועוד מקומות באמריקה) שהם כגזירת שמד? מאידך הממשלה סוגרים רוב המקומות הגויים שאינם הכרחיים ולאו דוקא מקומות התורה, אבל מאידך המוסדות תורניים סובלים הרבה יותר מהגויים, ורואים שבמיוחד השומרי תורה ומצוות סובלים ביותר מכל זה באופן שאינו ישר ביחם למה שאחרים סובלים ע"י הממשלה, ועד עכשיו שמענו מזה בארץ ישראל אבל עכשיו גם באמריקא יש תחושה כאן שהמושלים כאן בנו יארק עושים זאת במיוחד כדי לצער המוסדות התורה והתפילה וכאילו שהם לוחמים עם יהודים דתיים. ובאמת הם אמרו בפה מלא שהקורונה מתפשט עכשיו יותר ע"י ציבור השומרי תורה ומצוות א"כ האם כל זה נחשב גזירת שמד?
ב) ואפי' אם אינם גזירת שמד ממש לכאורה זה נובע מקליפת עמלק שגורם רפיון כללי בתורה, וא"כ האם זה מלחמת עמלק עלינו? והאם זהו קיום דברי הגר"א שבסוף עקבתא דמשיחא הערב רב גוזרים גזירות על היהודים, וזה מתחיל בא"י ומתפשט לשאר ארצות?
ג) וכמו בחורבן הבית שיש להתאבל ולהצטער בחיצוניות אבל יש לשמוח בפנימיות מחמת שהוא לידתו של משיח, אם כמו כן צריך לראות את כל הסגירת המוסדות התורה בחיצוניות כגזירת ערב רב וכוחו של עמלק, אבל בפנימיות הכל הנובע מרחמי ה'?
ד) כעין קושיא הנ"ל, האם הקב"ה רוצה מאיתנו שאנו יצעטר עמוק בלב על סגירת הישיבות ובתי כנסיות כדי לקבל איזה לב נשבר כדי להיות ראוי להגאולה, או שאינו צריך להיות עצב כלל וכלל רק יש לשמוח על שיש לנו את העבודה להיות לבד בהבית עם ה' וכמו שהרב מתחילת תקופת הקורונה שהעבודה עכשיו הוא להיות לבד בבית עם עצמנו ועם הקב"ה?
תודה רבה, שמאיר לנו תמיד אור בתוך החושך ומגלה לנו איך שהחושך גופא היא אור.
תשובה:
א. בחלק מהמקומות והמקרים זהו שמד, ובחלק לא. אולם עצם שורש יניקת הנגיף, שצורתו כתר, כתר דקליפה, הוא גזירת שמד.
ב. כנ"ל, כתר דקליפה, "מכה בפטיש" לכלות את כל הקדושה היל"ת.
ג. בחיצוניות אבלות ובכי על צער השכינה וצרתם של ישראל וכל יושבי תבל, ובפנימיות שמחה על האור הפנימי, "עולם הבדידות דקדושה".
ד. גם וגם, כנ"ל.
קטגוריות
