איזה ספר בת 17.5 לימוד [#9804]

ח' חשון התשפ"א

שאלה:

לכבוד הרב שוורץ, שליט”א,
1. יש לי בת כבת 17.5 המעוניינת ללמוד איתי (או יתכן עם חברה) ספר, מה הייתם ממליצים
ללמוד כספר התחלתי לגיל שלה [ומה מתאים בכל גיל להתחיל איתו, כיון שהרבה מתייעצים איתי, למה לכוון אותם].
2. כשאמרתם אהבת ישראל עמוקה, מה הכוונה?
3. איך אוהבים אהבת ישראל עמוקה מי שמרע מאד ומצער מאד,
הורגלתי בצורה שאני לא אמורה להיכנס לחיים שלו לכל אחד יש מקום, סביבה, חברה אחרת שגדל, וכן צורה וחינוך והורים וכו’ אחרת שגדל
   לכן אינני מתחילה לדון לא לחיוב ולא לשלילה, מסתכלת בצורה של אני לא מבינה מדוע כך נוהג, וכלפי הכאב שלי הוא בדומה לפצע וכו’ קשור
לכאב הפרטי שלי מול ה’, ולכן אין בעיה עם האהבה שנשארת אותו הדבר.
   השאלה שלי, בני”א שממש מתאכזרים לשני, רואים שהדבר גורם צער ונזק לשני והשני ניזוק ובצער ונראה כנהנים בזאת, שוב הורגלתי כנ”ל
לחשוב שאינני מבינה מדוע כ”כ נהנים לראות בצער זולתם, יתכן ונפגעו בעצמם מגבוה וכדו’, ואינני נכנסת לשם, וממשיכה לאהוב.
   השאלה, אמרו לי שהמרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים, וגם ראיתי זאת בעיני, אנשים יפי נפש ומרחמים וסלחנים אל רשעים וכשנפגשים
עם אנשים חלשים פתאום נהפך עורם (כמובן בהסבירם שהכל לש”ש, [כי יהודי רק לש”ש יכול לעשות כאלו דברים]).
   איך ההנהגה אמורה להיות כאן?
   האם כמו שהורגלתי, נולדתי עם אהבת ישראל מאד עמוקה (בבית הורי) אינני רואה את החיצוניות של האנשים מרב שאני רואה את הבנ”א שבו,
   ואם אני פוגשת בבנ”א שנוהג כנ”ל –
א. אולי מן הראוי להוקיע בליבי מעשים מגונים שעושה?
ב. השאלה אם יש להפריד בין האנשים למעשים, את המעשים להוקיע בלב, ואת האנשים אפשר להמשיך לאהוב?
ג. או גם להוקיע את האנשים עצמם בליבי?
ד. או להמשיך את ההתייחסות כלפיהם לא להבין אותם, הרי אין זה מתפקידי, ולהמשיך כנ”ל להסתכל על הכאב מול ה’?

תשובה:

א. הדבר משתנה מנפש לנפש, ניתן לנסות ספרי הרב פינקוס זצ”ל, ומכתב מאליהו.

ב. בלי חשבונות, למעלה מטעם ודעת שכליים. ובזה יש עומק של הרגשה והכרה כל אחד לפי ערכו, עד לחיבור למקור הנשמות ששם הכל אחד.

ג. נמסרה סדרה של דע את רעך, ודע את עמך, ובה נתבארו יסודי עבודה זו.

א. כן. ופעמים להסיח דעת מכל הענין, בבחינת לא הביט און ביעקב.

ב. את האנשים להמשיך לאהוב, אא”כ הם רעים בכל אופי נפשם. וגם אז לאהוב את חלקי הנפש הטובים שבהם. כי גם מי שהוא ערב רב, יש בו חלקים טובים.

ג. כנ”ל.

ד. מצוין. לא להיכנס לדון את חבריו, אמרו חז”ל אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. וכבר אמר הרבי מקאצק, שאף פעם לא תגיע, אז “אל תדון”.