שאלה:
שלום כבוד הרב.
לא ברור לי האם דברי כאן הם הערה או שאלה, אך מחמת שהעניין נוגע לכבוד ת"ח ראיתי צורך לכתוב בכ"ז, ואם הרב יראה שאין בדברים הללו תוספת הרי שיהיו הדברים בטלים.
ראיתי ששאלו את כבוד הרב בעיין היחס הנכון אל הרב קוק [שאלה מספר #7667 'האם יש להמנע מספרי רב קוק']. בתור אחד שקצת מכיר את כתביו ואת משנתו של הרב קוק, הבנתי שהלה הביא כמה ציטוטים שמתאימים יותר לגישה עיתונאית (כותרת שנשמעת רע מאוד ומראה את הרב קוק כמשובש גדול...), כמ"כ הביא כמה אמירות שקריות חסרות שחר ('הרב קוק התיר לשחק כדורגל בשבת (שדרך אגב ישנו ספר שלם 'להכות שורש' שריכז את כל מלחמות החורמה של הרב קוק על כבוד השבת), שבחורי ישיבות לא שומרים על עמ"י...). ואף הכריע בעזות שאינו דעתו הרב קוק כדעת תורה, והחליט שעל הרב קוק שרתה רוח שטות...
בטוחני שכבודו דואג על כבוד ת"ח יותר ממני ומכיר את משנתו הרוחנית העמוקה של הרב קוק יותר ממני, אך דווקא מפני כך רציתי לשאול את הרב למה הוא לא מחה על כבוד הרב קוק?
כמ"כ ראיתי בשאלה אחרת ('ספר חדש באנגלית על מדינת ישראל והרב קוק' [#7515]) שהלה הביא שהחזו"א אמר דברים על 'הגהינם של הרב קוק', ובתשובת הרב נראה שכבודו קיבל את זה (אם כי אולי הרב התכוון למשהו עמוק, אך זה צריך הבהרה ולא מובן מפשוטו לענ"ד). ובזה רק רציתי להעיר שיש סיפור (מביאו הסופר שמחה רז) שכאשר הרב קוק דרש, החזו"א עמד במשך כל הדרשה על רגליו באומרו 'שהתורה עומדת'. כמ"כ יש מכתב מפורסם בכתב ידו ששיגר לרב קוק ובראש העמוד הוא כותב "לכבוד הראי"ה קוק פאר הדור והדרו". ואם כן ההבדל בין המבטים הוא בלתי נתפס ,ולא תהא גדולה שמיעה (אף שיש גם שמועות הפוכות) מראיה. ובכלל אין צורך להכביר בסיפורים על הערצת גדולי ישראל אליו בדורו (בשם הר' איסר זלמן מלצר מסופר שאמר "כולנו גדולים, עד מפתן הבית של הרב קוק").
כאמור, הערתי כל זאת רק מפני ספק ספיקה של כבוד חכמים ולא כתוכחה לרב ח"ו. ואם אין בדברי אלא תוספת דברים, יועילו אפ' בעצם פרסומם באתר לעני הרואים כאיזון של השאלות הנ"ל, ועוד יותר אם הרב יכתוב תגובה על הדברים הללו. תודה רבה
שאלה:
תשובה:
ראשית ככלל הנני נשאל שאלות רבות, ובהם, בתוך השאלות, דברים לרוב שאינני מסכים עמהם כלל ועיקר, וכמעט אינני מתייחס לכך.
הכותב לא כתב דעתו אלא ציטט ממקומות אחרים. ולכך אין חובת מחאה, כי ציטט זאת על מנת לשאול אם זה נכון. ומתוך התשובה ניכר היטב שאינני מסכים כלל עם ציטוטים אלו.
חלק ממקומות לימודי היה "פחד יצחק", שמקור יניקתו, חלקו, היה אצל הראי"ה קוק, כנודע.
ביחס לאמרת החזו"א, בואר שבמאמר זה כיוון למעלתו של הראי"ה קוק, שזה גיהנם של מבקש אמת באמת.
קטגוריות
