שאלה:
המשך שאלה 9483
שלום כבוד הרב,
1.הרב ענה לי שהוא נגע בתנועות עד הרצון "כי הסדרה מקבילה לי’ ספירות, ולמעלה מכך זהו ג’ צחצחות, כנגד נה”י של עולם עליון." הרב יכול להסביר לי איך זה מתקשר במובן של נפש ללמה לא עסק שם? ובנוסף האם הכתר לא כולל בתוכו את (הויה אמונה תענוג רצון)? ואז בעצם זה כן חלק מהספירות
2. הרב אמר להתייחס לתנועות של אמונה ותענוג אך לא הויה, אבל להבנתי חוץ מהוית הבורא כל הויה אחרת היא גם תנועה אז למה לא לעסוק גם בה? אשמח אם הרב ידייק אותי בהנחה הזו.
3. הרב ענה לי לגבי למה לא עסק בדעת שהיא פנימיות "לפי י’ ספירות. בתורת מהרח”ו דעת ע”ד כלל אינו נמנה, לעומת תורת מהר”י סרוג שנמנה." והשאלה פה היא כמו 1, איך זה מתקשר במובן של נפש ללמה לא עסק שם? אולי בעצם נכלל בשאלה במה עדיפה תורת מהרח"ו על מהר"י סרוג שהרב הלך לפי דרכה
4. הרב אמר לי שהדעת היא לא ספירה גמורה,האם זה גם לשיטת מהר"י סרוג? אם כן אז למה הוא מנה אותה והתעלם מ"כתר"הרי היא לא ספירה גמורה (אני מניח שזו הספירה שבחר להתעלם ממנה)? ואם היא כן ספירה גמורה לשיטתו אז איך הוא מגדיר אותה האם גם ככח יחסיות בין ספירות?
5. שהרב מדבר במדרגת רוח להרוג מלאך, אני מנסה להבין, לפי מה שלמדתי מהרב עיקר העבודה היא עצמית פנימית איך שאדם מתעלה הוא מתעסק דווקא בחיצוניות (מלאך) ולא בנפשו שלו (כוחות רעים בו)?
חוץ מזה הרב יכול להגדיר בכל הקומה של נרנח"י מול מה האדם מתמודד
נפש אלוקית - נפש בהמית
רוח - מלאך
מה השאר?
תודה רבה!
תשובה:
א. כי הסדר השורשי עשר ספירות. ולכך עסקנו לפי הסדר השורשי. כי ג' אלו הם עולם עליון שמאיר לתחתון. בסוד נה"י של עליון, כנודע. והארת נה"י עליון, נכלל בכתר של תחתון. ובפרטות בכתר חכמה ובינה, או חכמה בינה ודעת, אולם בהלבשה.
ב. בערך לעולם עצמו הויה אינה תנועה בערכין. בערך לא"ס הכל תנועה. ולכך תחילה צריך להתייחס להוית עצמו כהויה, ואח"כ כשמאיר לו עולם עליון מתייחס להויתו כתנועה.
ג. זה ענין של סדר ומבנה, אולם בוודאי ניתן לעסוק בכך. תורת מהרח"ו נתקבלה יותר, ויותר קרובה לשורשי הפרטי.
ד. הוא מונה י"א ספירות, גם כתר וגם דעת. זו סוגיא רחבה ועמוקה. לתורת מהרח"ו הספירות בסוד קו, השתלשלות. בתורת מהר"י סרו"ג הספירות סוד תנועת שעשוע, "אריגת המלבוש". ולכך כיוון שזהו תנועת שעשוע, דעת ספירה גמורה, כי כל שעשוע, הוא ב' פעמים ש"ע, שע-שע, סוד דעת, ב' חלקים, הבדלה, הכרעה, היפוך, חיבור.
ה. מלאך שבתוכו. נשמה – תבונה, בנין, לעומת כח נפזר. חיה, נביעת לעומת קבלה מאחר. יחידה, יחיד מול ריבוי.
קטגוריות
