שאלה:
השלום והברכה למורנו ורבנו וימלא משאלות ליבו לטובה ולגאולה שלימה. אחר הודאה בלב ונפש על אור זך מלא ברכת ה' ממעין טהור בכלים מתוקנים לפי כליו של כל אדם ואדם.
רצינו לשתף ולשאול את רבינו מחידוש שהתחדש לנו מעניינו של הבעש"ט על פי הסיפור הנ"ל (החידוש גבוה מקומתנו אך האיר לנו ולכן באנו בשאלה עליו)
"סיפר החסיד ר' גרשון דובער מפאהאר בשם הרה"צ רבי הלל מפאריטש:
כשתפסו את רבינו הזקן, הובילו אותו דרך העיר נעוועל. הנכרי שהוליך אותו צמא למים ונכנס לבית יהודי לשתות, ויאמר ליהודי: הנה מובילים את הרב שלכם לפטרבורג.
יצא האיש החוצה אל רבינו, ויאמר לו רבינו: ברכני, כי כהן אתה. ונודע הדבר לכל אנשי העיר, ונקבצו שם. וכאשר יצא מבית האסורים ונסע לביתו, נסע גם כן דרך העיר נעוועל והיתה הילולא וחדווה רבה מכל אנשי העיר.
ויאמר להם רבינו: מה אתם רוצים, לומר לכם חסידות או לספר סיפור? ויבינו כל אנשי שלומנו כי מן הסתם יספר להם סיפור טוב אחרי שהוא עצמו שואל אותם אם לספר להם, ויענו שבוחרים בסיפור. ויאמר להם: אספר לכם איך נתהוותה חסידות בעולם:
פעם נודע לבעל שם טוב שיש שם קדוש אחד בהיכל מסוים, והמפתח של ההיכל נתון בידי הס"מ [ושמע החסיד ר' גרשון דובער מחסידים איך בא המפתח לידי הס"מ: כי שהיה צריך להיות חורבן בית שני עמד הס"מ ולא רצה להסכים על זה, יען כי גלות בבל לא היה רק שבעים שנה בלבד, ואמרו לו שהשם שבו תלויה הגאולה יהיה תחת ידו ויוכל לעכב אותה]. ויאמר הבעל שם טוב שיוריד את הס"מ למטה ויקח ממנו את השם.
ויאמרו לו מלמעלה כי סכנה גדולה בדבר להורידו, ויען הבעל שם טוב: לא אירא, כי כן ציוה לי אבי ז"ל שלא אירא משם בריה, רק מה' יתברך בלבד. והוריד את הס"מ למטה.
ויאמר לו הס"מ: איך לא יראת להורידני? הרי מיום שנברא העולם לא הייתי בעולם רק שתי פעמים! [בחטא עץ הדעת ובחורבן בית ראשון]
ויקח הבעל שם טוב מידו את חיצוניות אותו שם, וממנו באה כל תורת החסידות ופנימיות אותו השם נשאר תחת יד הס"מ עד כי יבוא שילה בב"א והוא יקחנו מתחת ידו. (אוצר סיפור חב"ד יד 216)
על פי סיפור זה מתבאר פשט חדש שהבעל שם טוב הוא בעל שם- 'טוב' שם הדעת (כך ראיתי שמפרש הרב יצחק גינצבורג), ובפרשתנו (חיי שרה) מבואר ששם זה היוצא מן הפסוק 'ואבוא היום אל העין' הוא שם קפיצת הדרך. ונראה שהוא הארה מבחינת עתיק בבחינת דילוג אל הגאולה שגאולת את הדבקות התקשרות והיחוד בהעלם העולם.
עוד היה נראה לי בדרך אפשר שפנימיות שם הדעת שיקח מלך המשיח הוא שם יהיה. והעניין הוא ששם אהוה תחילתו הוא משני אותיות משם אהיה וסופו הוא שני אותיות משם יהוה וכידוע ששם אהיה הוא בבינה ושם יהוה הוא בחכמה. ועל כן צירוף זה הוא בחיצוניות שאהיה הוא בתחילה. לעומת זאת מה שיתגלה לעתיד לבוא הוא שם יהיה, 'יה' הראשונים הם משם יהוה, וה'יה' השנים הוא שתי אותיות השניות משם אהיה בבחינת פנימיות דחכמה וחיצוניות דבינה. והוא בחינת פנימיות ועל פי הנ"ל אפשר לתן טעם נוסף למובא בשם האר"י ז"ל שביום ההוא יהיה ה' אחד. יהיה דייקא.
אשמח אם הרב יוכל לברר לנו האם דברינו אמיתים ועוד ירחיב לנו מה העבודה היוצאת מדברים אלו בפועל. (אפשר שהוא העבודה של היחידה ליחדך המתבארת בדברי הרב) וכן גם אם דברינו נכונים נשמח לביאור מה העבודה דפנימיות חכמה בחיצוניות בינה וכן פנימיות בינה וחיצוניות חכמה בבחינת חכם בבינה והבן בחכמה.
תשובה:
עיקר מדרגת אור משיח למעלה מן "השם", למעלה ממדרגת "שמות".
כי בחינת שם הוא בחינת משה, משה, אותיות השם, כמ"ש רבותינו. והוא בחינת דעת. וכאשר עולה עד הכתר, זהו בחינת עד כי יבא שילה, דא משה, ודא משיח. וכמ"ש רבותינו, שילה, גימט' משה.
וחיצוניות הכתר, מחבר חכמה ובינה, "מפנימיות דחכמה, עד חיצוניות הבינה", בחינת זווג יסודות או"א, ע"י דעת עליון, "נתיב לא ידעו עיט".
ובערך זה, פנימיות חכמה, שורש נגיעה בדעת עליון שעולה עד הכתר, בחינת והחכמה מאין תמצא, ונוגע עד חיצוניות בינה, שהוא שורש דעת תחתון, בבחינת אם אין בינה אין דעת, ואם אין דעת אין בינה. וזהו בחינה אחת לסוגיא זו. כי יש בחינה נוספת של פנימיות וחיצוניות חכמה ובינה ביחס לעצמן, וע"ז נאמר בפרטות הבן בחכמה וחכם בבינה.
קטגוריות
