שאלה:
איך מבינים את השיטות ששם אל הוא שייך לשם אלהים, כמו שכתב הרמב"ן בבראשית ששם אלהים זה אל-הם, והכסף משנה כותב ביסודי התורה ששם אל נחשב אחד עם שם אלהים? הרי אל הוא חסד ואלהים הוא גבורה, כדאיתא בזוהר ובאריכות בספרי המקובלים? האם תוספת האותיות "הים" משנה המובן מקצה אל קצה, וא"כ איך?
תשובה:
עיין זוה"ק (בראשית, טז, ע"ב) יהי אור, דהוא אל גדול רזא דנפיק מאויר קדמאה, ויהי רזא דחשך דאקרי אלהים, אור דאתכליל שמאלה בימינא, וכדין מרזא דאל הוי אלהים אתכלל ימינא בשמאלא ושמאלא בימינא. ועיין שעת רצון על אתר.
ועיין שושן סודות (אות רצ, סוד אלהים) ולכן קראו אלהים מידת אל – דין – אף, כי הוא מורה רחמים, עיי"ש. ובכסף משנה (יסודי התורה, פ"ו, ה"ד) כתב דאל הוי שם בפני עצמו, ולא מפני שהוא מקצת שם אלהים. והיינו כי אלהים הוא שילוב של שם אל, ולא להיפך.
ובאלהים אל לשון חוזק ותוק, כמ"ש (ויצא, כט, כט) יש לאל ידי לעשות וגו', וכמ"ש "אילי הארץ". ועיין עץ חיים (שער הכללים, פ"ג) אלהים, אל – ימין, ה – באמצע, מי – שמאל. ואינו דין כפשוטו, אלא התכללות חסד בדין, ולהיפך.
ושורש שם אל באלהים, הוא בבינה, כמ"ש בעמק המלך (שער יד, פרק קמה. וכן הוא בליקוטי תורה, תהלים, נג) וז"ל, שם אל במילואו גימט' קפ"ה, שהוא אותיות הקף, שהוא בחינת הבל המקיף, וכל מקיף שורשו מבינה. עכ"ל. ולכך בבריאה – בינה, שם "אל שדי". וכן עולה קפ"ד עם הכולל, לשון הקפדה, דין, פחד. "אל זועם בכל יום". והוא בחינת "אחוריים" של ע"ב דיודי"ן העולים דפ"ק. עיין שער תיקוני עוונות (פ"ה). והבן שאחוריים של ע"ב, הם שורש הבינה. וכן שם אל פשוטו מילואו, לא – קפ"ד, עולה גבורה. אבל שם אל פשוט בחסד. עיין אמת ליעקב (מערכת מבוא שערים, אות א', לג) שכתב כן.
וכן בי"ג תיקונים, י"ג מידות של רחמים, שם "אל" יוצא מס"ג, עיין עמק המלך (שער יא, פרק ה). ועיי"ש (פרק ו'). ושורש דבריו בפירוש האריז"ל על ספד"צ (פ"ב). ושורש שם אל, בשם אלהים (בינה) עם יו"ד אותיות המילוי. עיין ליקוטי תורה (שמואל, ד"ה כי את חנה אהב).
וכח זה נגלה בדניאל, אותיות דין – אל. עיין ברית כהונת עולם (מאמר הסתר אסתיר, פרק ל). וזה בחינת "אל אדני" שבעשיה, שהוא אותיות דניאל, ודו"ק.
ומלבד כן יש אל הוי"ה, בת"ת, ואל ח"י, ביסוד. ואכמ"ל.
קטגוריות
